מחסן מילים דסי זייבלד:
'שיגטוב' = 'שגרה טובה' בשפת דסי
טובנה = טוב + תובנה בשפת דסי
ספתא = סבתא בשפת דסי
(אם מצאתן עוד מילה כתבו לי בתגובות : ))
אז שגטוב שמייח לכל מי שמבלות היום בחופש עם הילדים בבית והשישו ושמחו עוד תופס מקום.
שגטוב חרוץ לכל ההורים שחזרו לעבודה והם עונים בטלפון בערך כל רבע שעה לילד רעב / אחים שחייבים להתכסח עכשיו.
שגטוב יעיל לכל מי שאירח ועכשיו נשאר עם ערימות כלים וכביסות…
ולספתות שכבר מתגעגעות לנכדודיקים (חייל הנחתים!!!)
ושגטוב לכל מי שהיום הזה סוגר לו תקופה של "לדוד השם" שכבר יוצא לנו על אוטומט מהפה בסוף התפילה …
יש קהילות, שמתחילות את הימים האלה במילים ויעקב הלך לדרכו.
מיד אחרי הקפות שניות זה מה שאומרים לפני שהציבור מתפזר הביתה.
"ויעקובה הולכת לדרכה, והשגרה מחכה לה בפינה." כל כך הרבה תוכניות שהשארתי לאחרי החגים. ואני חייבת לומר שמשהו הסתיים לי דווקא בקול ענות חלושה, באקורד מזייפן, ואני מתאמצת להרים את עצמי מעל פני המים ולנסות למלא אנרגיות -כמו שראוי ואמור להיות בתחילת מסלול, כשיוצאים לדרך, וכמו שאומרים המשוררים – "אני על זה".
וכמו שאמרה ספְּתא שלי – שבוי שבוי. לאט לאט.
אז כמה טיפים קטנים כדי לראות איך אנחנו הופכים את השיגרה לשיגטוב ( רק שיהיה ברור – "שגרה" זה רגיל, "שיגטוב" זה שגרה מצויינת)
* קודם כל אני מרשה לעצמי להסתכל שנתיים אחורה באיזו נקודת זמן הייתי בדיוק לפני שנתיים, עכשיו. ובכל מקרה אני במצב טוב יותר, רובינו. כבר על זה לבד תודה השם.
* אני מרשה לעצמי להרגיש מה שאני מרגישה ולא בורחת אם חמוץ לי עכשיו וחסר אנרגיה. מותר לי להיות ככה וזה בסדר. אני אחפש דרכים לצאת מזה – אבל אני לא בורחת ממה שאני מרגישה כרגע. אני אומרת לעצמי (כי אין מי שיגיד לי…. הבית ריק 🙃) שזה בסדר גם להרגיש ככה ולא חייבים כל הזמן להיות על המדרגה העליונה בסולם המצב רוח. יעני בעננים.
* היום זה יום של לעשות רשימת תודות – או רשימת ניסים – או סיכום של החג, של כל מה שהיה לנו טוב בחג הזה ומה הקדוש ברוך הוא העניק לנו בחסדו הרב. פתאום כשיושבים וכותבים את זה רואים כמה טוב אנחנו מוקפים. אז אפילו שזה נורא נורא נדוש- זה מה שאני הולכת לעשות. שמתי לב שכשאני עושה את זה בצורה מכתב, למשל "לילדיי היקרים" או "השם היקר" ומכפילה את זה – זתומרת משאירה את זה לעצמי גם ביומן שלי וגם מכניסה את זה לאריזה של הקישוטים של סוכות- קורה משהו מאוד נחמד – כי שנה הבאה אני אמצא את המכתב הזה ואראה את כל הדברים טובים שהקדוש ברוך הוא חנן אותי בהם החג הזה, וזה תמיד נחמד ושמח למצוא מכתב של מילים טובות שבכלל לא זכרנו ששמנו אותו או שהדברים קרו.
* הדרך שלי לגרור את עצמי החוצה היא עשייה.
אז עכשיו אני יושבת ועושה רשימה ארוכה, בעצם של טו דו – מה לעשות והיא מחולקת לשני טורים.
בצד ימין- פעולות מיידיות שאני זוכרת שצריך לעשות, הדברים הדחופים יותר כמו לארוז קישוטים כמו לתקן את המחשב כמו דברים שקשורים לעסק, ובצד שמאל- רשימה של כל מיני דברים שאני מתכננת לעשות החורף . ממש להסתכל קדימה חצי שנה, כל מיני חלומות ומשימות גדולות/ או קטנות שרצינו לעשות . שימו לב שכל משימה כזאת בעצם מתפרקת להמון משימות קטנות, אבל ברגע שנתחיל לבצע את המשימות- רשימת הטודו הזאת תהפוך לרשימת טובי כי היא תכניס לנו חוויות הצלחה שהן בעצמן יוצרות וייב יותר טוב ליום יום והטודו הופך לטובי נקודה (to do – לעשות, כלומר הפעולה. to be – להיות כלומר הרגש שמתפתח בתוכנו)
*בשנים האחרונות אני בוחרת כותרת לכל שנה. כלומר לקראת סוף השנה הקודמת – ואפשר גם היום אני בוחרת משהו אימוני להתמקד בו בשנה הזו. למשל שנה אחת זו הייתה עבודה של הכנעה וקבלת מציאות השם בעולם, שנה אחת זה היה התמקדות ביופי העולם. השנה אני שמה לב שאני רוצה לעבוד על שחרור. לדעת לשחרר.
מאמינה שכל אחת מאיתנו יש לה את העבודה שלה והיא יכולה לבחור מה שנכון עבורה. אז מה צריך לעשות??
צריך לנסות לחשוב על האתגרים שלנו, האם יש שם משהו אחד שחוזר על עצמו בכולם, או ברובם או משהו שנוגע בצער העמוק שלנו- שאם אצליח לשנות נקודת מבט לגביו או התנהלות – הוא ישחרר אותי (אני משחררת אותו – הוא משחרר אותי, איזה יופי!!) ואיך שהוא לשים אותו כמטרה. ככותרת. חשוב שזה יהיה כתוב בלשון חיובית, ולא בשלילה.
זו הכותרת שלנו לשנה החדשה. מניסיון של כמה וכמה שנים – כשעובדים על משהו מאוד ספציפי, יותר ממוקד, לאורך זמן – בסוף השנה הקרובה נמצא את עצמנו במקום לגמרי אחר מאיך שהתחלנו. במהלך השנה אני מחפשת פרשנויות, דרכים, שיטות, חזל"ים, אסטרטגיות אימון ורוח יהודית – כדי להצליח להקיף את הנושא שבחרתי לעבוד עליו, ובסיעתא דשמיא – "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" וזה מוכיח את עצמו כבר כמה שנים. תבחרי לך משהו שיקפיץ אותך למעלה.
* ואחרון חביב להיום. לכי לקנות יומן בחנויות של ספרים או של מחברות.
תבחרי את הכי יפה הכי שמח הכי מהמם, תקני לך כמה חבילות של מדבקות או טושים או מרקרים ועט מיוחדת, ותתחילי לכתוב את עצמך לדעת. לא חייב הרצאה של שעתיים, אפשר שתי שורות, או שלוש.
אפשר לכתוב ביומן תודות, או ניסים, או בדיחות, או מתכונים, או טובנות, כל מה שיאסוף אותך לאיזו פינה מוגדרת של טוב ושל חיוך.
בסוף שנה לא תאמיני שאת עשית את כל זה, כמה חוכמה תהיה שם, וטוב וניסים – כי מה ששמים עליו את הפוקוס הולך וגדל.
אלה הפעולות הראשוניות שאני הולכת לעשות ממש ממש בזמן הקרוב, חלק אני כבר באמצע.
יללא מתחילים להניע.
שיגטוב מוצלח לכולנו!!!
א גזינטע ווינטער!!!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
