אנחנו עושים הרבה דברים בחיי היום יום שלנו, אבל השאלה היא לא רק מה עושים, אלא – איך עושים. כשאנחנו מבצעים פעולה בהתלהבות, בהתרגשות, בזריזות – כנראה מדובר במשהו אהוב עלינו ויקר לנו במיוחד.
פרשת השבוע מתארת את הכנסת האורחים של אברהם אבינו לשלושה עוברי אורח שמגיעים אליו לאוהל, שימו לב למילים:
"וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל שָׂרָה, וַיֹּאמֶר: מַהֲרִי, שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ".
אנחנו רגילים להתלהבות מדברים גשמיים, מהישגים אישיים, משמחות פרטיות. אבל אברהם אבינו מתרגש – מהכנסת אורחים. הוא לא רק מארח ומאכיל, הוא ממהר ורץ. הנתינה, החסד, הם הדבר המרגש ביותר עבורו. זו השליחות שלו, לזה הוא מחכה באמת.
כל אחד מאיתנו יודע מה מדליק ניצוץ בעיניו, וגורם לו לעשות דברים בהשקעה ובמסירות. אברהם אבינו מלמד אותנו ממה באמת חשוב להתלהב, ואיך ראוי להתייחס לעזרה לזולת. יש לנו אינספור הזדמנויות היום, ממש כאן ועכשיו, להסתכל מסביב על אחרים ולהמשיך את הניצוץ הזה של אברהם אבינו.
יהי רצון שנתלהב מהדברים הנכונים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
