"כשכולן הלכו, חשבתי לעצמי איך לפעמים, דווקא בשמחות הגדולות, אנחנו לא מרוכזות, לא קולטות, עסוקות בשמלות, פרחים, 'איזה יופי שבאתם', ובנעליים שלנו, הלא נוחות.
כמה כולנו מתקיימות בפועל, מאוספי שמחות קטנות. מרגע ועוד רגע שאנחנו בונות לעצמנו דרכם התקדמות של חיים. בימים שאחרי נשפכתי אליהם...."