"הסופרת מפרקת אט־אט, ובאומנות סבלנית ורגישה, תהליך שלם של גילוי כיצד הקשר בין מוריה לפסי הוא קשר מיטיב בבסיסו, אך גם כזה שהיווה את המקור הישיר לכאב של שתיהן. כמה שהקשר הזה מתוק — ממרק העוף הראשון ועד הנשיקה מהשמש שמוריה מביאה מירושלים היישר אל פניה הקטנות של פסי — כך הוא טעון ומורכב: מטראומה, מאובדן, מרצון נואש לתיקון..."