יום שישי

|

|

17/10/2025

לאישה החרדית

|

|

|

17/10/2025

|

יום שישי

הם לא יודעים מה כואב אבל ברור שהם צועקים /מירי שניאורסון

הפעלת קבוצות בזום בימי קורונה היא אתגר מעניין, שמעצים עוד יותר כאשר הנושא הוא נישואים ושידוכים. הקבוצה של הנשים כבר לא צעירה, הן ראו דבר או שניים בחייהן, אבל כאשר אני מדברת על ההתחלה, על ההיכרות, על השידוך וגם על הבחירה להישאר נשואה אף שלא תמיד זו הייתה חגיגה גדולה – חוזר זיק שובבות הנעורים בעיניים והשנים הקשות נמחקות כלא היו. בזו אחר זו מציגות נשות הקבוצה יובל שמח, מי פחות ומי יותר, של תמונות מחיי הנישואין.

זיוה חוגגת השבוע ארבעים וארבע שנים יחד. שנים של אתגרים לא פשוטים, שמחות, עצב, התמודדויות עם התמכרויות ועוד. "במשך כל החיים שלי, עם כל האתגרים והקשיים וגידול שישה ילדים באווירה לא רגילה" היא מספרת, "תמיד הסתכלתי על הדברים הטובים שיש לי והתכונות הטובות של בעלי – ומשם קיבלתי את הכוח. תודה לה' על התיקון ועל השליחות". ואז היא מסכמת בסיפוק: "מבחינתי, השנים שחלפו, הטובות והקשות, היו כאילו שלחו לי אותו מלמעלה, מיוחד כזה, זך כולו, עם הילה סביב. כל בנייה בחיים נעשית בשלבים. בורא עולם מראה לנו את השלב הבא בכל רגע, אבל אם את נוכחת זה כבר תלוי ברצון שלך. היה נראה כאילו צריך לטלטל אותנו בעוצמות בשביל כמה פרוטות, אבל מרוב עוצמה רגשית כבר נהיינו אטומים או לחלופין חרדים. היום צריך לדבר בשקט כדי שזה יישמע".

השבת נקרא את פרשת "עקב", למילה עקב שני פירושים: הראשון, תחתון. העקב ממוקם בכף הרגל שהיא המקום הנמוך ביותר בגוף האדם. הפירוש השני הוא סוף – כי עכשיו התקופה היא של סוף הגלות ותחילת הגאולה.
מבולבלים? גם אנחנו. אנו נמצאים בדור נחות ומבולבל, מפגין אהבה ומוחה ונלחם על מקומו בעולם בדרכים של הפך הקדושה. הסטרא אחרא משתולל כמו סופה ולא נותן מנוחת הנפש, ומצד שני ברור לכולנו שזה דור העקב והסוף ותכף יסתיימו המועקה והצער על חשכת הגלות ומשיח כבר עומד בפתח ומחכה. אז איך ייתכן שפנימיות ליבם של נוער הפרחחים וצעירי חמומי המוח שמשתלטים על הסדר הציבורי הם אלה שבשורת הגאולה נישאת בפנימיותם? ואם כבר הסתיימו כל הבירורים של הטוב מהרע, איך זה שמשיח עדין לא בא?

הבטיחו לנו שכשתתגלה תורת החסידות יגיעו גם הרחוקים ביותר. היום רואים שכולם כבר חשופים ומוכנים ומזומנים. אולי הם לא יודעים להגיד מה כואב אבל ברור שהם צועקים, אולי לא לימדו אותם לתמלל את הצורך והרצון להיגאל – אבל ברור שהם מבקשים שקט, איזון ושלווה. ועוד רגע קט גם הם יגידו: "הנה, הנה משיח בא", ולא תהיה עוד מלחמת אחים בינינו, לא נדבר יותר ב'אנחנו' ו'הם', אלא נטעם כולנו מהגאולה, הלימוד תניא, ונצא ונצעק בקול גדול ובעיניים פקוחות לרווחה: "הנה, הנה משיח בא".

הכותבת: מירי שניאורסון-מנטורית ברוח יהודית, נשיאת נפלאו"ת.
מרצה מנחה ושליחה בתקשורת לכניסה לאתר לרכישת הספרים "פרשה באהבה" לחצו כאן mail: [email protected] טלפון 054-9292901

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

פוסטים אחרונים

[the_ad_group id="5684"]