"כִּי חַנַּנִי אֱלֹקים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל" (בראשית ל"ג, י"א)
דווקא מתוך הדחק
בהזדמנות ביקש רבינו הרב שך זצוק"ל להגיע לביתו של רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל בכדי לשוחח עמו בנושא ציבורי שעמד על הפרק. באותה תקופה הגרש"ז היה עסוק בסידור אחד מספריו, ולצורך כך העמיד לרשותו אחד משועי הארץ את ביתו המהודר, בכדי שיוכל לשהות שם בלא מפריע מתוך שקט ומנוחת הדעת. ועתה, מששמעו בני ביתו של הגרש"ז כי הרב שך מתעד להגיע אל ביתו בכדי לפגוש אותו – הציעו כי לכבודו של האורח יערך המפגש באותו בית מפואר שעמד לרשותו כאמור באותם הימים.
אלא שהגרש"ז סירב. "מתבייש אני לקבל את הרב שך בבית מפואר שכזה! חוששני שיחשוב כי זו דירתי שלי, ויחשוב שאני גר במעון פאר!" – הסביר הגרש"ז, כאשר הוא מתעקש לקבל את פניו של רבינו דווקא במעונו הפשוט והצנוע שבשכונת 'שערי חסד'.
ואמנם, לאחר סיום הפגישה, כאשר עמד הרב שך לעזוב את הבית – החווה הוא בפני הנוכחים אל עבר הבית הדל והצנוע והרהיטים הפשוטים והמינימאליים ביותר, ואמר: "הנה, אתם רואים? רק כך ניתן לגדול בתורה!"…
ללמדנו, כי לא זו בלבד שההתעלות אפשרית גם במצב של דחק ומחסור, אלא שמצב מעין זה מהוה דווקא קרקע פוריה להתעלות הגדולה ביותר האפשרית!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
"ללמדנו, כי לא זו בלבד שההתעלות אפשרית גם במצב של דחק ומחסור, אלא שמצב מעין זה מהוה דווקא קרקע פוריה להתעלות הגדולה ביותר האפשרית!"
משפט כ"כ מסכם ומתמצת
פשוט יפה…
תודה רבה.