משל לשר גדול וחשוב שבנו יצא לתרבות רעה, וכל פעם שחטא נגד המלכות סלח לו המלך בגלל אביו שביקש ממנו רחמים על בנו. בראות השר שבנו סומך עליו ואינו מיטיב את דרכיו, ביקש מהמלך שיורידהו מגדלותו ואז ידע הבן שאין לו על מי לסמוך וייטיב את דרכיו.
המגיד מדובנה אומר שזו היתה גם כוונתו של משה כאשר אמר לה' אחרי שעם ישראל חטאו "מחני נא מספרך אשר כתבת" – הורידני מגדלותי ואולי על ידי כך ייטיבו ישראל את מעשיהם בראותם שאין מי שיבקש עליהם רחמים.
כהורים, יש בנו רצון עז למנוע מהילדים שלנו עוגמת נפש וסבל. אם רק היינו יכולים היינו מונעים מהם כל קושי אפשרי. רובנו עושים זאת עד כמה שאפשר. אך לעיתים צריך לשחרר, לתת לילדים ללמוד להתמודד עם התוצאות מבלי שנתערב כדי לשפר אותן. לפעמים יהיה הכי נכון לעמוד בצד, לתת להם לחוות את הרגש ואת ההבנה העמוקה שצומחת מתוך הניסיון.
גם בעולם הטיפול אפשר למצוא התמודדות דומה. השאלה של עד כמה 'להאכיל' את המטופל בפתרונות, תובנות ודעות היא מהותית. מצד אחד, יש רצון לעזור לו להתמודד, מצד שני כשנותנים פתרונות ועצות ומטופל לא מתמודד עם הבעיה באופן ישיר ועצמאי, סופו של דבר, יש סיכוי לא קטן שגם אחרי כל העצות והפתרונות הוא ימצא עצמו שוב עם אותן בעיות, ואולי אפילו בצורה חריפה יותר.
אין חכם כבעל הניסיון, לפעמים אין מנוס אלא לעמוד בצד ולהניח לאנשים לעשות את דרכם אל החכמה.
בברכת שבת שלום,
בתיה הרשקוביץ
יועצת ומטפלת לבחורות ונשים צעירות, קליניקה בירושלים
ליצירת קשר: [email protected] | 052.7641.669
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
