יום שני
|
20/04/2026

לאישה החרדית

|

|

|

20/04/2026

|

יום שני

מסדר מלחמה פרק 21 / א' פרי

"היא חוששת לפנות למשטרה, אולי הם משתפים פעולה עם הארגון הסודי? מצד שני היא חייבת, מדובר בדיני נפשות...."
| קרדיט: shutterstock

ניצן אדם מקסים, יש לו כריזמה אישית ורצון טוב. הוא מבין אותו, מקשיב
לו ורוצה ללמוד ממנו.
נתנאל הלל חש תחושה נהדרת כשפסע לצדו ברחובות ירושלים.
הוא מודע לעובדה הפשוטה שהוא, נתי, חסר קסם אישי, אינו חברותי,
וההתמודדות הנפשית שלו ניכרת גם כלפי חוץ.
לניצן, לעומת זאת, לא היה מחסור במצרך הזה, ולאחר שחזר בתשובה הפך
קסמו האישי מביטוי של חוצפה טיפוסית לביטוי מובהק של אהבת אדם.
כשנתנאל הלל פסע לצידו הוא חש שהוא פוסע לצד אדם עוצמתי במיוחד,
כזה שעבר דרך משמעותית והגיע לדרגה גבוהה, והמחשבה הזו לא נעמה
לו.
הם דילגו בחינניות על דיבורים סביב השידוך עם יעל גפנר, ולא הזכירו את
עניין השידוכים אפילו ברמז.

"נלך לכותל, גרץ?"
"חוויה מתקנת.. אתה זוכר מה היה בכותל פעם שעברה", נתי שמח שהוא
מסוגל לצחוק על העניין ההוא, כשנמלט מניצן לכיוון הכותל, בלילה,
בעודו אפוף בלבטים אם לקחת את ההנהגה של האנרכיה, וזעק-ביקש
משיח, ועד כמה הובך והופתע כשהבחין שניצן עומד שם ומקשיב לו.
אז הוא החשיב אותו בתור אויב, היום – כידיד.

"אתה המנהיג, גרץ, איזה תפקיד נהדר יש לך", אמר לו ניצן, בקולו ניכרת
הערכה, "אתה אדם צנוע, לא גאוותן, אף אחד כאן לא מתייחס אליך כאל
מנהיג, זו לדעתי הצלחה ענקית. להיות אדם מושלם ולהישאר רגיל ושווה
ערך".
"זו לא גדולה, אני באמת אדם שווה ערך" צחק נתי, "אני לא חכם גדול, לא
צדיק גדול ואין לי משהו מיוחד, אני אדם מתמודד נפש… המעמד שלי הוא
משהו חיצוני, זה יכול היה להיות כל אדם".
"אפילו אני?" שאל ניצן.
"מה הכוונה?"
"נראה לך שאפילו אני יכולתי להיות מנהיג כמוך? אתה רואה בי אדם
ראוי?"
הם הגיעו קרוב לכותל כשנתי חייך ואמר: "כן, ניצן, אני חושב שאתה יכול
להיות מנהיג כמוני, לגמרי".

*

הבית היה שקט, היא היתה רעבה והכינה לעצמה נקניק פרווה עם פסטה,
ארוחה לא מזינה ביותר אבל כן מהירת הכנה, כזו שתאפשר לה לשבת שוב
על הפרופילים בבוצבוק ולחפש מידע על הכת הזו, העתיקה, והסודית,
אימוטישמי שמה.
מידע חדש עלה וצף לפניה.
"אימוטישמי היא כת סודית. יש טענה ששורשיה נטועים אי שם לפני אלפי
שנים, המנהיג הקדום שלה הוא מקבילו של נמרוד מהתנ"ך, יש טוענים
שמדובר בנמרוד בכבודו ובעצמו, או באחד מבניו, האגדה מספרת שנמרוד
זיהה באברם את כוחו של הא-ל שצריך להילחם נגדו, מכיוון שלא הצליח
להילחם באברם זיהה את נקודת התורפה באנשים שאין להם אמונה,
והחליט להקים אגודת סתרים שתפקידה להילחם באמונה בא-ל אחד.
היו להם אמצעים שונים, מתוחכמים, כאלה שגם בעת המודרנית אינם
ידועים", קראה בשקיקה את המידע שהוצג בפניה, "האגודה קיבלה תפנית
מפתיעה ברומא, שם התגלו לראשונה אנשי האגודה בגלוי ונקראו לעמוד
בפני הקיסר, מאוחר יותר יצאו חברי האגודה מחוץ לחוק, נרדפו, וירדו
למחתרת.

הם פעלו באופן חשאי ולא בגלוי, יש טוענים שהרדיפה נגדם היתה הצגה
מצד קיסר רומי שאהב אותם ואת הפעילות שלהם ותמך בה בסתר.
יש טוענים שגם היום פועלת אגודה זו ברחבי העולם, אותם אנשים אומרים
שהאגודה הזו אחראית על הכח והשלטון העולמיים, הם מחליטים אילו
אנשים יעלו לשלטון ולמי יהיה כסף, מדובר באנשים שמכרו את נשמתם
עבור האגודה, שמטרותיה אינן ידועות לעולם".
כמה שטויות! רבקה חשה פליאה עצומה עולה בה, לצד הסכמה גורפת
שחשה עם חמותה, היא כל כך צודקת!
מה המסך הזה נותן לה? למה לה להגיע לדמיונות כשביכולתה לחיות חיים
רגועים, שאננים, לצד בעלה וילדיה, למצוא עבודה מתאימה ומתגמלת,
ולחיות בטוב, למה היא צריכה לחיות בתוך כל המידע המטופש הזה שלא
תורם לה מאום?

היא חשה כעס ותסכול, לצד פחד לא מובן.
בהיסוס מה נכנסה לפרופיל של מוהמד ברגות, קוראת משפט מטלטל
שגרם לה לחוסר שקט: "28/08 הפעולה הגדולה".
אם מדובר בתאריך, מדובר על מחר!
היא חשה שהיא נחרדת, עליה לפנות למשטרה לדווח.
האם יש אפשרות לדיווח אנונימי?

לא. היא לא מצאה אפשרות כזו. היא חוששת לפנות למשטרה, אולי הם
משתפים פעולה עם הארגון הסודי? מצד שני היא חייבת, מדובר בדיני
נפשות.

ביד רועדת חייגה למשטרה: "משטרה שלום".
"מדברת כאן רבקה, יש לי תלונה בדבר התארגנות טרור", אמרה בקול
רועד.
"בואי לתחנה להגיש תלונה".
"אני לא יכולה, לא יכולה לצאת מהבית, אפשר בטלפון?"
"אפשר באתר של המשטרה".
"ניסיתי, ללא הצלחה".
"מצטערת, זה מה שאפשר".
היא סגרה את הטלפון, חשה תחושת בהלה.
קודם תיכנס לפרופיל של מוהמד, אולי יהיו שם פרטים נוספים.
ניכר שהם לא שיערו שיש להם עוקבת סמויה אחרי הצ'אטים, האנשים שם
שאלו אותו שאלות, והוא לא היה זהיר מספיק: "הפעולה תהיה מחר, תצא
מטול כרם". פטפט, יש לה מיקום.
היא יצאה לכיוון תחנת המשטרה. יהיה מה שיהיה, היא חייבת להציל כמה
שיותר אנשים.
החוקר היה אדיב, "טוב שפנית אלינו, אנחנו שולחים את המידע ישירות
לשב"כ", אמר וכתב את התלונה שלה.
היא שבה לביתה עם תחושה שעשתה את הדבר הנכון

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

פוסטים אחרונים

[the_ad_group id="5684"]