כתוב בגמרא שענוותנותו של ר' זכריה בן אבקילס החריבה את ביתנו, ואיך? כולם ידעו שקמצא הטיל מום בקרבן של מלך רומי כדי שיסרבו להקריב אותו ואז יוכל להגיד שהיהודים לא רוצים להקריב את הקרבן של המלך. אמר ר' זכריה איך אפשר להקריב קרבן שיש בו מום? מכיוון שר' זכריה היה גדול החכמים לא יכלו שאר החכמים לחלוק עליו ולאפשר באופן חד פעמי להקריב קרבן שהוא פסול.
בפרשה שלנו כתוב "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" כשראה משה את ענוותנותו של יהושע חשש שיחשוב את עצמו קטן מכל יתר המרגלים ולא יעיז לחלוק על דבריהם, ולכן ברכו שה' יושיע אותו מעצת מרגלים ושלא יחשוש לחלוק עליהם. וזו הכוונה שבגלל ענוותנו של ר' זכריה נחרב בית המקדש. בדיני נפשות בסנהדרין התחילו מהקטן לגדול כדי לאפשר גם לקטנים לחוות את דעתם. כי כשמישהו גדול אמר את דעתו כבר לא היה אפשר לחלוק עליה. כשר' זכריה חשב עצמו קטן ודיבר תחילה, הוא מנע מהקטנים ממנו באמת את האפשרות להביע את דעתם. יכול להיות שאם היו מביעים את דעתם, ההכרעה היתה אחרת, ובית המקדש לא היה נחרב.
אנחנו למדים כאן כמה דברים חשובים; איזהו חכם המכיר את מקומו. כשאתה בראש, תדע שאתה בראש – הורים שלא מכירים במקום שלהם כראשונים וחשובים במשפחה יוצרים בעיה קשה של סמכות אצל הילדים שלהם שגורמת להרבה בעיות חינוכיות שהיה אפשר למנוע בקלות אם הם היו שומרים על ההיררכיה המשפחתית. (רלוונטי גם למערכות חברתיות אחרות).
דבר שני, כשאתה מודע למקום שלך ומאפשר לקטנים לדבר לפניך אתה גם מכבד אותם ונותן להם את המקום להביע את עצמם, ובאותה נשימה אתה מחנך אותם למי שמורה המילה האחרונה ושהם מחויבים לגדולים מהם, מבלי להיגרר למקום של התנגדות או טינה.
כתוב בגמרא שענוותנותו של ר' זכריה בן אבקילס החריבה את ביתנו, ואיך? כולם ידעו שקמצא הטיל מום בקרבן של מלך רומי כדי שיסרבו להקריב אותו ואז יוכל להגיד שהיהודים לא רוצים להקריב את הקרבן של המלך. אמר ר' זכריה איך אפשר להקריב קרבן שיש בו מום? מכיוון שר' זכריה היה גדול החכמים לא יכלו שאר החכמים לחלוק עליו ולאפשר באופן חד פעמי להקריב קרבן שהוא פסול.
בפרשה שלנו כתוב "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" כשראה משה את ענוותנותו של יהושע חשש שיחשוב את עצמו קטן מכל יתר המרגלים ולא יעיז לחלוק על דבריהם, ולכן ברכו שה' יושיע אותו מעצת מרגלים ושלא יחשוש לחלוק עליהם. וזו הכוונה שבגלל ענוותנו של ר' זכריה נחרב בית המקדש. בדיני נפשות בסנהדרין התחילו מהקטן לגדול כדי לאפשר גם לקטנים לחוות את דעתם. כי כשמישהו גדול אמר את דעתו כבר לא היה אפשר לחלוק עליה. כשר' זכריה חשב עצמו קטן ודיבר תחילה, הוא מנע מהקטנים ממנו באמת את האפשרות להביע את דעתם. יכול להיות שאם היו מביעים את דעתם, ההכרעה היתה אחרת, ובית המקדש לא היה נחרב.
אנחנו למדים כאן כמה דברים חשובים; איזהו חכם המכיר את מקומו. כשאתה בראש, תדע שאתה בראש – הורים שלא מכירים במקום שלהם כראשונים וחשובים במשפחה יוצרים בעיה קשה של סמכות אצל הילדים שלהם שגורמת להרבה בעיות חינוכיות שהיה אפשר למנוע בקלות אם הם היו שומרים על ההיררכיה המשפחתית. (רלוונטי גם למערכות חברתיות אחרות).
דבר שני, כשאתה מודע למקום שלך ומאפשר לקטנים לדבר לפניך אתה גם מכבד אותם ונותן להם את המקום להביע את עצמם, ובאותה נשימה אתה מחנך אותם למי שמורה המילה האחרונה ושהם מחויבים לגדולים מהם, מבלי להיגרר למקום של התנגדות או טינה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
