לחצי כאן למתנה החינמית שלי
"תגידי, אין לך בושה?!
כבר קניתי לך שני זוגות נעליים ושלוש שמלות. את יודעת מה המצב עכשיו, עם הקורונה והכל. הארון שלך מתפוצץ מבגדים! ואת עוד מעיזה לבקש ממני בגד חדש כי "אין לך מה ללבוש"?! אני בהלם ממך!"
"כמה אפשר לבקש ממתקים? כל היום "ממתקים, ממתקים, ממתקים!" כבר קיבלת מעל ומעבר. דיייייייייי!
האם התסריטים האלה מוכרים לך? הם קיימים בווריאציות שונות: בקשה או לפעמים גם דרישה מצד הילד של ממתקים, צעצועים, בגדים או מגוון דברים אחרים כאשר הוא כבר קיבל די והותר. וכל זה גם אחרי שאמרנו והסברנו שזהו, מספיק. אין לבקש עוד.
בכנות, אנחנו לא יכולים וגם לא צריכים לתת כל דבר שעולה על דעתו של הילד. לפעמים זה טובתו שנגביל אותו ולפעמים גם מדובר בטובת המשפחה או הסביבה הקרובה. דוגמה מצוינת לכך היא להימנע להביא לכיתה ממתקים, כדי לא לצער ילדים שאין להם.
לעיתים קרובות ילדינו לא מקבלים בברכה את ההגבלות שאנחנו מטילים עליהם. אני לא מכירה ילד שניגש לאימו בשעת מעשה ומודה לה מקרב הלב: "תודה, אימי היקרה, שאת מלמדת אותי להתאפק, לדחות סיפוקים ולהתמודד עם רגשות לא נעימים! בזכותך אפתח חוסן נפשי ומידות טובות".
ילדים נוהגים להתנגד, לבכות, לצעוק, לנדנד או להראות את מורת רוחם בכל דרך אחרת.
למורת רוחנו!
כי כמה כבר אפשר לשמוע את זה?!
ילדים עדיין לומדים לווסת את הרגשות שלהם (וביננו, גם אנחנו, ההורים, עוד ממשיכים להתמודד בתחום הזה).
תסכול, כעס ועצב אלה רגשות שלא קל ולרוב בלתי אפשרי פשוט להניח הצידה ולהמשיך הלאה, כמו שאנחנו מצפים לעיתים קרובות מילדינו.
לחצי כאן למתנה החינמית שלי
טבעי שנרצה להפסיק את הפגנת הרגשות הלא נעימים האלה אצל הילד וכמה שיותר מהר.
אבל כך הילד לא רוכש כלים להתמודדות יעילה עם רגשותיו הקשים ולא לומד לשתף פעולה עם הגבולות שלנו. גם אם נראה לנו שהוא מבין ומפנים את המסרים החינוכיים שלנו, כי גערנו בו, הענשנו או התעלמנו ממנו, זאת רק אשליה. ילד ממושמע לא תמיד אומר ילד שמפתח חוסן נפשי חזק ובאמת מפנים את הערכים. יתכן מאוד שהוא פשוט נכנע מול הכוח שלנו, התייאש מהכמיהה לקבל עזרה או מחכה להזדמנות ש"יפגוש אותנו בסיבוב", ואז ידו תהיה על העליונה.
לעומת זאת, ילד שהוריו מקבלים את רצונותיו ואת רגשותיו באמפתיה, אבל בלי לשנות את הגבול, לומד שיעורים נפלאים לחיים:
- כל הרגשות לגיטימיים, אף על פי שלא כל ההתנהגויות מותרות.
- זה אפשרי לשאת רגשות קשים כמו עצב, כעס או תסכול.
- רגשות, גם הקשים ביותר, חולפים, והשמש זורחת שוב .
- לא תמיד יש לנו שליטה על התנאים שלנו, אבל תמיד אפשר לבחור איך להגיב הכי טוב לתנאים האלה.
זאת אחת הדרכים העיקריות בהן ילדים מפתחים חוסן נפשי. הם מרגישים תסכול, אבל הם לא לבד. יש שם מישהו שרואה ומבין. והמישהו הזה הוא הדמות הכי משמעותית עבור הילד- ההורה שלו.
כך הם לא בונים עמדות שליליות לגבי עצמם: "אני כשלון!", "אני תמיד מטריד!", "יש לי רצונות מוזרים, אני ממש שונה מכל ילד נורמלי". או עמדות שליליות לגבי העולם: " תמיד מתסכלים אותי!", "אף פעם לא נותנים לי את מה שאני רוצה!", "תמיד משאירים אותי בודד!"
לעיתים קרובות הרגשות הקשים והלא מעובדים גורמים לילדים להילחם עם הגבולות שלנו. עדיף להם להילחם אתנו מאשר לפגוש פנים מול פנים רגשות של עצב או תסכול.
אז מה עושים?
- כשאת בוחרת להיצמד לגבול שהצבת, תשדלי לעשות את זה באופן רגוע וברור. כך הילד מבין שהגבול לא ניתן למשא ומתן ואין טעם להמשיך ולהיחלם נגדו.
- לאחר מכן תכירי בכך שלילד יש רגשות קשים לגבי גבולות. בעזרת אוזן קשבת ואמפתיה תני לו אפשרות לחלוק אתך את הרגשות האלה.
ובכל זאת, לפעמים נראה שגם זה לא עוזר. הילד שקוע בכעסו, לא מוכן לקבל את ה"לא" שלנו. במקרה כזה כדאי לבדוק עם עצמינו איזה "לא" אנחנו משמיעים לילד: "לא" לבקשתו או "לא" לרצונותיו, תוך פסילת מי שהוא.
איך היינו מרגישים אם היינו משתפים מישהו קרוב ברצון שלנו, כמו לחדש את הבית או לצאת לחופשה מפנקת, והוא מגיב לנו באופן הבא:
" אין לך על מה לחשוב ועל מה לחלום?! תביני כבר שזה לא לעניין"
או יותר גרוע: "את תמיד מתעסקת בשטויות. מרוכזת רק בעצמך ובצרכים שלך!"
האם לא היינו מרגישות מותקפות ופגועות ומגיבות בהתאם?
ילדים רוצים כל מיני דברים, חלקם הגיוניים לפי הראש המבוגר שלנו וחלקם לא.
טוב שיש לילדינו מבוגרים אחראיים בחייהם שיכולים לנווט ולהדריך אותם.
להגיד "כן" לרגשותיהם ולרצונותיהם ומתי שצריך להגיד "לא" לבקשותיהם ולדרישותיהם.
מבוגרים שמקבלים כל רגש, אבל מגבילים התנהגות.
תנסו!
תראו איך ילדיכם מתחילים להתנהג הרבה יותר טוב.
על הכותבת:
דינה קורול, ביבליותרפיסטית (M.A) ומלווה הורים וילדים להפוך התמודדויות יומיומיות להזדמנויות.
עוזרת להורים ולילדים להתמודד עם קשיים, להתקדם ולצמוח יחד.
מטפלת גם בנשים ובנערות בקליניקה פרטית במודיעין עילית. מחברת שני ספרים "מדריך לרגשות להורים
ולילדים" ו"מדריך למוגנות להורים ולילדים" אשר נמצאים בשימוש במשפחות רבות.
פרטים ליצירת קשר: 08-6482240 / [email protected]
לחצי כאן לקבלת פרק שלם מהספר "מדריך לרגשות להורים ולילדים".
או שלחי את המילה "רגשות" למייל: [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
יפה מאד!