בס"ד
פרשת ויקרא-האדם בעל המום הוא הקרבן השלם ביותר.
"אדם כי יקריב מכם"{ויקרא א.ב}
"בוידוי דברים והכנעה… כי אין חפץ בכסילים המקריבים בלתי הכנעה קודמת. וכבר אמרו חז"ל מכם ולא כולכם"{ספורנו}
בתורה מפורשים לנו דרכי התרצות וכפרה , ואחד מהמה הוא עניין הקרבנות, שהיו ישראל מביאים על חטאתם בזמן שבית המקדש היה קיים.
אדם החוטא היה מביא קרבן ומתוודה עליו את חטאתו, ושב בתשובה, ומתכפר לו בעשיית עבודת הקרבן.{רמב"ם בהלכות תשובה ורמב"ן ויקרא א,ט}
והנה כיהודים מאמינים בני מאמינים, יודעים אנו כי לקרבן ישנם תנאי הכשר. כך נאמר לנו בתורה , וכך פירשו לנו בתורה שבעל פה כי בהמה שהיא בעלת מום ושאינה תמימה ושלימה, פסולה היא מהקרבה. הקרבן צריך שיהא תמים, כלשון הכתוב "זכר תמים יקריבנו"{מראש אמנה למרן הרב ש"ך}
יש משהו מאוד מושלם מסביבי, אני חושבת לעצמי כשאני רואה את הקטלוג של בגדי הילדים שנשלח אלי בדואר. בעמוד הראשון יש ילדונת זהובת שיער לבושה בשמלה אופנתית. אני מתבוננת בתמונה והיא כל כך מושלמת, שלעולם לא אוכל ליצור אחת כזאת משל עצמי. הילדה שבתמונה עונדת קשת מרהיבה, כזו שאם אקנה פעם לביתי היא תתנוסס על ראשה לתפארה חמישה רגעים ואחר כך תמצא את עצמה שמוטה על אחת המיטות בבית כי:" אמא, זה לא היה לי נוח" ובכלל, החדר מהתמונה צבוע סגול בהיר ויש שם שידה בסגנון עתיק וורדים חיים, והילדה שלי, עם אותה שמלה בדיוק תעמוד תמיד כשברקע יהיה איזה לגו בבנייה או תיק זרוק או סתם ספת נוער משומשת…
העולם מנסה לצייר עבורנו את החיים יותר מידי מושלמים. כל המטבחים שבתמונות נוצצים ובוהקים ואף פעם לא ראיתי כפית תועה על השיש… וכל חדרי הילדים תואמים להפליא אפילו המתלה מתאים בדוגמא למסגרת של השטיח ואף אחד לא מעלה בדעתו מיטת תינוק שקונים אותה, למרבה האנושיות כמה שנים טובות לפני זו של הנוער ואיך בכלל הן יכולות להיות תואמות? בתמונה. בתמונה הכל יכול להיות, גם ירקות חתוכים שנראים פסגת האומנות,
וגם תינוק מחייך ונקי ומתוק ואף פעם לא צורח, אף פעם. רוב הזמן, כלומר רוב התמונות הוא ישן בכלל ויש לו מבט מלאכי ולעולם לא פרצוף אדום ומתייסר וכאבי בטן…
אף פעם לא שמעתי על מנחת הורים שמספרת על השיטות שלה אבל אומרת שהרבה פעמים זה לא ממש עובד. על חברה לאבקת כביסה שמוכנה לומר שיש כתמים, שלמרות הכל אי אפשר להוריד אותם, ועל חברה להרזיה שמסוגלת להודות שלא כולם יורדים עשרים וחמישה קילוגרמים בארבעים יום. אין. בקטלוגים הכל מושלם מאוד, מוקפד, מצולם בזוית המתאימה, מלא מילים גבוהות, הבטחות של מאה אחוזים,אפקטים בוהקים, ופוטו שופ שעושה את כל מה שתמיד חשבנו שאי אפשר.
ורק אנחנו. האנשים הקטנים והבלתי מושלמים מנסים כל הזמן לטפס אל הצמרת הדמיונית ההיא, שצוירה בעבורנו על רקע של שמיים כחולים, ענני נוצה והמון שמש, ולא מבינים למה הצלחנו להגיע.
"אולם, ישנו קרבן שהוא כשר על אף היותו בעל מום, קרבן אשר שום מום לא יוכל לפוסלו מלהרצות לפני ה', האדם אשר מביא לה' קרבן מעצמותו ואת נפשו מקריב על מזבח ה' יתברך.
זהו הזבח הנרצה לפני ה' שיעמוד אדם לפניו יתרך בהכנעה , בלב נדכה ורוח נשברה. דווקא באלה הבאים לפני ה' בשברון לב חפץ ה', לא באותם הבאים לפניו בלתי הכנעה קודמת אלא ברוח גבוהה, ולא באלו הנכללים בד' כיתות שאינן מקבלות פני שכינה אלו אינם עולים לרצון לפני ה' יתברך כי אין לה' חפץ בכסילים"{מראש אמנה}
אני לא מושלמת. כל כך לא,
ולפעמים נדמה לי שכל החסרונות והקשיים והכישלונות שלי מודגשים בטוש זוהר ובהקפדה יתרה. בעולם הנוצץ שסביבי…
אני מודה לאלוקים כל בוקר על כל מה שיש לי וכל מה שהוא נתן ומחדש בטובו בכל יום. אבל זה לא אומר שאין לי חורים שחורים, זה לא אומר שלא חורקות אצלי לפעמים העגלות, ושאין מקומות בתוכי שרק אני וה' יודעים כמה הם לא מושלמים…
ורק כשאני באה להקריב קרבן, לפני האלוקים, קרבן של בקשת סליחה, או קרבן של הודיה, קרבן של נדבה וקרבה או סתם, קרבן של תפילה ובקשה.
או אז מתרחקים ממני מאוד כל אותם קטלוגים מבריקים, וכל אותם דרישות מזויפות ובלתי אנושיות למושלמות, כל אותן השוואות דמיוניות, וריצות מבולבלות ותסכולים מיותרים כל כך.
ה', אני אומרת, רק אתה רואה כמה אני לא מושלמת, כמה בעלת מום אני, וכמה לפעמים החיים גדולים מסביבי.
כמה אני רחוקה מלהיות חלון ראווה נוצץ. כמה אינני. אינני.
ורוחי לא גבוהה ולא שלמה. רק שבורה ונכנעת לפניך.
אנא ה' קבל קרבני לרצון.
"אולם אדם המקריב את רוחו הנשברה לזבח לה' , הרי גם אם מצב גופו אינו תמים והינו בעל מום, אבל עצמותו שלמה ותמימה, הרי הוא אדם הראוי לעלות על רצון מזבחו יתברך. האדם שלו תמים בלא חסרון מאומה"{שם}
כמה שלמה את.
כמו עונים לי, מן השמיים,
כמה ראויה את. רק כך מתקבל קרבנך לרצון ובאהבה. רק לך, ממתין אלוקיך כל הימים. ואין מושלמת יותר מאשה קטנה שמרגישה כל כך לא מושלמת.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
