הפסוקים מתארים את מסעותיהם של בני ישראל במדבר: "כאשר יחנו כן יסעו”. רבי שמעלקא מניקלסבורג היה רגיל לישון בישיבה בעודו אוחז נר דולק בידו במטרה להתעורר כאשר האש תגיע לאצבעותיו. כאשר ביקר אצלו רבי אלימלך מליזסק, שכנע אותו שישכב קצת במיטה וישן. כאשר הוא נרדם סגר רבי אלימלך את החלון, כיסה אותו בשמיכה והניח לו לישון עד למחרת בבוקר. כאשר קם משנתו והרגיש את ראשו צלול ביותר ואמר: "מעתה נודע לי שגם על ידי שינה אפשר לעבוד את ה'."
הפסקות הן לא מותרות. פסק זמן הוא משהו שרצוי לעשותו מפעם לפעם. ישנם מחקרים שמראים שתהליך של למידה פוריה מתרחש כאשר לומדים במחזורים של עשרים דקות רצופות ולאחריהן הפסקה בת חמש דקות. כאשר אנו מאלצים את עצמנו להמשיך ולהמשיך, ככל שעובר הזמן הקשב פוחת והלמידה הופכת פחות אפקטיבית. כאשר קוטעים את התפוגגות הקשב כבר בתחילתו באמצעות הפסקה, אנו בעצם מחזירים את עצמנו שוב למצב של קשב מלא, חוסכים זמן ויעילים הרבה יותר.
אי אפשר שאדם יעבוד או ינדוד בלי הפסקה, מבלי שינוח מנוחה מספיקה בין עבודה לעבודה או בין נסיעה לנסיעה. "כאשר יחנו" – כפי המנוחה שאדם נח אחרי העבודה – "כן יסעו" – כך תהיה היעילות של הנסיעה הלאה.
בברכת שבת שלום,
בתיה הרשקוביץ (B.A)
ליווי רגשי לבחורות ונשים צעירות, יעוץ ממוקד OCD
ליצירת קשר [email protected] | 0527.686965










