אמא יקרה שלי! יש לך כוח אלי?
אמא, לא חשבתי שאצטרך יום אחד לקחת מספר כדי להיות מוזמנת לשבת.
אמא יקרה שלי:)
רציתי לכתוב לך כמה אני אוהבת ומעריכה אותך ,כמה אהבה שמורה לך בליבי
כמה הערכה על החדרת ערכים ומצוות בצורה הכי נחרטת ומוחשית.
אך כאב לי השבת שהייתי אצלך לאחר חצי שנה שלא הוזמנתי
הרגשתי שהוזמנתי כדי לצאת ידי חובה ,האם אמא לא נוח לך במחיצתי ובמחיצת ילדי?
השתדלתי לעזור לך ככל יכולתי כך שבאמת לא היה לך הרבה מה לעשות אך בכל זאת….
הייתי עייפה וחסרת סבלנות לילדי, שהתנהגו ככל הילדים בטח הספקת לשכוח איך ילדים
מתנהגים…
אני יודעת שיש הרבה סיבות להזמנות הרחוקות האלו שאת עייפה ,שהכוחות כבר לא אותם
כוחות, ו…שיש עוד ילדים כמוני כאלו שגדלו כבר וגם הם בתור להזמנה.
אז רציתי להגיד לך אמא גם את הצד שלי:
אני עובדת קשה מאוד כל השבוע לעיתים אני עובדת גם ביום שישי , וההזמנה שלך זה כמו
אוויר לנשימה בשבילי, זו גם יציאה מאווררת ובריאה לילדי המתוקים שגם הם צריכים אמא
שתחדש כוחות ותנוח קצת.
את בטח זוכרת שילדתי לפני 5 חודשים תינוקת מתוקה ובכיינית מעין כמוה.
ההזמנה אלייך לשבת, היא הרבה יותר מכוחות פיזיים שנחסכים ממני ההכנות לשבת הלחץ
של הרגע האחרון עם 4 קטנטנים שדורשים אמא במשרה מלאה גם ביום שישי. זה הרוגע
הזה, הכיף הזה להתרפק על בית של אבא ואמא ששם תמיד יש לי הכל. לגלות לך משהו?
זה תורם רבות לשלום הבית שלנו ולנפש שלי.
וגם… אם מותר לומר התגעגעתי אלייך מאוד !
לחיוך ולחיבוק שלך, למילים הטובות והרכות שרק אמא יכולה לומר והמשמעות היא הרבה
יותר משל חברה או אחות.
אז זהו הזמן שבו החסד אמיתי ונצרך כל כך אולי בגלל זה הוא גם קשה לך? כי פתאום יש
לך מליון סיבות למה לא? האם זה לא מצווה שהזמן גרמא והיא עוד מעט תחמוק ?
כי את הדברים לתשומת ליבך אמא שלי היקרה!
אוהבת ביתך
משתפת אותך כאן דרך הבמה המדהימה הזו! האתר הזה שמספר לי ולך ולאלפי נשים על
נקודות שכדאי לנו לדעת אחת על השניה, לנסות לשפר להתעורר…
חותמת בעילום שם, ומקווה שהמסר הזה יגיע לעוד כמה אמהות… תזכרו אותנו אנחנו בשיא
השנים של גידול הילדים תוך כדי עבודה של 8-9 שעות ביום. תהיו שם לעזור לנו. כמו שרק
אמהות יודעות.
לאור התגובות הרבות הכותבת מבקשת להבהיר את הרקע לנכתב:
תגובתי על הפרסום:
אני רואה שהמכתב שכתבתי יצר תסיסה מסוימת
לא רציתי חלילה לפגוע בשום אמא בישראל ,
רק לפתוח אפיק מחשבה נוסף
כמובן שכל מקרה לגופו ..
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
82 תגובות
אני חושבת שילדים נשואים צודקים שהם גדולים ואף התחתנו אבל ישנם רגשות עדינים ולפעמים מצטברים במשך
תקופה ארוכה שהבת נותנת הרגשה לאמא גדלתי ותרדי לי מהחיים ויש לי בעל והוא ורק הוא חשוב יותר בחיים . ואגב זה
נכון ובריא . השאלה איך זה נעשה אם זה רק בחוצפה זה עוד נסבל !!!! הבעיה שלפעמים זה בריסוק כל היחסים התקינים
והכבוד שהיה לבת יחסי עד היום ובצורה של זילזול עד כי ההורה חש פחד לדאוג לילדו כי הוא לא מספר ואח"כ לא מבינים
למה האמא רוצה תקופת צינון ?? ילד בת וכן בן ממשיך לתת כבוד מתבקש ובצורה חכמה מתייעצת ופועלת עם בעלה .
א.
מורידות בפנייך את הכובע! אשת חיל אמיתית,מטופלת בילדים קטנטנים ועבודה שדורשת את כל כולך.
את ראויה להערצה!!!!!
אבל, בואי ננסה לחשוב על אמא שלך. שהייתה ב'סרט' הזה, וחיתלה וטיפלה ודאגה עד…….החתונה(20+-)ועכשיו מגיע לה
להנות מהנחת שטיפחה ב10 אצבעותיה.(תוך ויתורים על דברים רבים בחייה!)
צריך לזכור שהאמהות של היום נהיות סבתות בגיל יותר מוקדם מבעבר…ומאידך גם עובדות עד גיל מאוחר יותר!!!
כך נוצר מצב שכל השבוע הן רצות מפה לשם ועובדות מלאאאא עם ילדים שבבית…ובעבודה…ומגיע סופשבוע….
והנשואים רוצים להתפנק אצל אמא….בעוד הקטנטנים שלהם מלכלכים וצועקים..
תנו שם לתופעה——מי המציא אותה??????????????
ב.
הנשואים אשמים!!!
כן!!!!!!
מה שקראתם…
אל ההורים לא מגיעים כדי להתפנק בבית מלון….אם את חושבת שכן…אז לא מתאים למלון לקבל אתכם אפילו לא פעם בחודש!
אבל אם באים לעשות נחת להורים…מקלים ככל האפשר(וזה דורש הרבה…אני יודעת…)
אם מגיעים למצב שהאמא, ראשת המשפחה, תשב כמו מלכה בשולחן השבת….היא תסכים לארח את כולןןן.
ולא היא זו שצריכה לקום ולהתרוצץ…כי את זה היא עשתה מספיק בחייה!
אם האמא צריכה לקום באשמורת כדי לטפל בקטנטנים שצורחים כי בתה מתפנקת ….(הרי כל השבוע היא קמה אליהם…היא מחתלת…ברוררררררר אלו ילדים שלך!!! גלי אחריות!!!)
למה שהאמא תשיש לארח??????
ההורים לא חייבים לארח אתכם!!!!!!! ממש לא…בניתם לכן קן… העול והאחריות עליכן!!!
תחשובנה מעבר לקושי שלכן…כשאין טיפול בקטנטנים…יש עוד מלא קשיים אחרים שיכולים לצוץ בחיים..
חומר למחשבה!
שנזכה כולנו להתאחד ולהנות יחד באהבה בשבתות וחגים, אמן
מזדהה עם כל מילה שלך!! אצלי זה בדיוק אותו סיפור. מדובר פה על הזמנה פעם ב.. לא מבינה את התגובות שאומרות שזה פינוק. אני ממש לא באה לרבוץ יום יום סך הכל להתאוורר ולהרגיש קצת חום של אימא ושל בית, ממש לא חיה על חשבונם וגם עוזרת שצריך.. מה כבר ביקשתי?? קצת חום והרגשה שבית הורי הוא בית פתוח שתמיד אתקבל בו באהבה ולא בהרגשה שאני איזה עול מכביד.
אני כתבתי על הכתבה שהיא נכתבה בחוצפה מוסווית, ולעומת זאת התגובה שלך מורגשת שנכתבה בדרך ארץ, ומתוך כאב. העליהום שהיה על הכתבה זה בגלל שהיא נכתבה בעליונות, גם אם מוסווית, ( 'אולי לכן יש לך מליון סיבות למה לא? ' כך, ועוד, נכתב) וזה הורגש והקפיץ הרבה פיוזים
בת- כותבת יקרה,
כל כך מודה לך שהעלית את הנושא החשוב הזה על במה. כל הכבוד לך על האומץ!
האמת היא שבכל אחת מאיתנו יש מקום בלב, שעדיין מחכה להזמנה של אימא. לאישור של אמא, לאכפתיות של אמא,
לחום ולאהבה שלה. זה נורמלי לגמרי וקיים בכולנו.
הרבה פעמים אנחנו מתאכזבים, לפעמים, באמת כי אמא לא הזמינה והיינו צריכים את זה פיזית.
כמו שהזכרת, את עמוסה. יש ילדים. עבודה. ושבת להכין. ולא קל להתמודד עם הכל,
אבל העיקר העיקר הוא הצורך הפנימי, הנפשי,
שרוצה להתרפק על אמא תמיד וללא תנאי, ומבין פתאום שאי אפשר תמיד…
זה כואב..
מסכימה ומזדהה
לא חושבת שנכון לחנוק את הרגש הזה, שצף. לדרוך עליו ולהתעלם ממנו..
להפך, לפתוח אותו, להבין מה קורה לי בפנים, ולהתחבר לעצמי
כמובן לא ישירות עם אמא, כי אמא היא לא הנושא כאן. אלא עם עצמי, ועם ה'..
יישר כוח לך! ולאתר המדהים הזה, שמספק במה ומקום לכל כך הרבה דעות מגוונות!
בת יקרה ואהובה ורצויה.
אכן כואב לקרוא את דבריך וקשייך .חשוב שתביני וגם אם לא תסכימי-שיש צד שני שקשה גם לו.
כאם למשפחה ברוכה מאוד זכורני שאת הגדולים אירחתי לעיתים קרובות מאוד וכיום- ישנם צעירים שנישאים
והם זקוקים למקום המכיל והמארח שבוגרי הבית קיבלו בעבר .יחד עם זאת -יש עוד ילדי הבית שנזקקים אלינו -והפניות אליהם אינה כמו שהיתה בעבר -לכם .ואף אנו עובדים קשה מאוד למרות שאנו מתבגרים והכח -לא מה שהיה
כי עלינו לכסות את החובות שלכם-הנשואים .מובן שקשה להגיע אל כולם.
ובכל זאת -עדין מצות כיבוד הורים תקפה -ולא כיבוד ילדים…ואם הקב"ה שתל אותך אצל הורים שאלה היכולות שלהם
הוא יתן לך כח מיוחד שיגיע ממקום אחר…
נקודה נוספת-את כל ילדי אני שמחה לארח אך יש ביניהם שקל יותר איתם וכדאי לשים לב לנקודות אילו:
חיוך .בלי ביקורת .שמירה מינימלית על בלגן וסידור החדר ביציאתו. מילים חמות על המאמץ לארח .השתתפות אפילו קטנה בהכנה. פחות מתלוננת .ולא מחכה שבני הבית יהיו משרתים שלך-גם הם עייפים ובפרט שעמלו קשות לארח אותך…בהצלחה
המסך יורד, הוסט הווילון
נותרת מאחור, מביטה מהחלון
היו ימים היו לילות
היו חיוכים, היו יללות
ותמיד היא הייתה שם…
מנשימה ראשונה חיים נותנת
על עתידך, בוכה, מתחננת
נשיקה וחיבוק
חיתול ובקבוק
הכלה ואמפתיה
ארוחת ערב ואמבטיה
מלווה עוד שנה
במסירות באמונה
עם צמיחת השיניים
עם דלקות העיניים
שולחת לגנון ומתגעגעת
מעניקה יותר משידה מגעת
טרוטת עיניים מרגיעה מחלום רע
כותבת פתקי נחת למורה
מסבירה שוב את שיעורי הבית הקשים
באורך רוח מבליגה על ויכוחים מתישים
מתחשבת בתקופות עמוסות
מטפלת בהררי כביסות
מחייכת לכל החברות "הקדושות"
שחלילה לא יהיו לך בושות
מתלהבת מבגד מפוקפק שקנית
מרימה טלפונים לעוד שדכנית
מתפלצת בשבילך אם שידוך מתעכב
ודואגת לך מפן ועד עקב
והנה סוף סוף בנית לך הקן
והבית שלה אט אט מתרוקן
ואם עד היום לא ידעת מה זה אמא
עכשיו זה הזמן ללמוד- קדימה
אולי באמת הגיע שלב
ואולי זה הכי מובן מאליו
שעכשיו זה תורך לפנק בחזרה
גם כשאת ממש ממש גמורה?
וגם אם את לנ"ל לא כ"כ מתחברת
אבל מכאן ועד ביקורת????????
אישה צעירה.
ריגשת !!! את מוכשרת ברמות ודייקת בכל מילה ואות!
שני הצדדים מובנים לגמרי. אל תפסיקו להעריך ותזכרו ששום דבר לא מובן מאליו.
אמי נפטרה לא מזמן אחרי מחלה קשה. אני בת 20 וקצת, עם שני קטנטנים.
פתאום מוצאת את עצמי בת יחידה, לגמרי לבד בעולם יתומה מאמא וגם מאבא. וחמות שלא עוזרת בכלל.
החלטתי שבמקום לשקוע בכאב ובצער אני חייבת לנתב את הכוחות שה' נתן לי והיום, במקום להתארח אני מארחת וזה מספק ונותן כוח.
אין ספק שאין כמו הבית של אמא, האוכל של אמא והפינוק של אמא. אין כמו אמא! אבל תזכרו תמיד- שום דבר לא מובן מאליו ויום יבוא ונהיה בלעדיהם. כדאי שנבנה את הבית שלנו היטב עכשיו כדי שאחר כך יהיה יותר קל.
בסופו של דבר הכל בראש, תקחו את השבת בתור חוויה ותראו איך זה יותר כיף להיות בבית. אין מזוודות, אין לחץ, את יכולה לנוח כמה שאת רוצה בלי פחד להיות כפוית טובה ורק לחפש מה לעזור.
מלאו את עצמכן בעשיה במשך השבוע כדי שהשבת תהיה שבת ולא רק פורקן ללחץ של כל השבוע.
תזכרו שזו זכות להיות הבת של… ותזכרו שהזכות של כיבוד הורים היא זמנית- תנצלו אותה היטב!
לנו יש מקום יפה לארח אתכם ולשמש לך כאם חליפית בשמחה
שלום לך בת יקרה וכאובה
אני ממש מסכימה אתך.
אצלי המצב שונה, אמא שלי אף פעם לא הזמינה אותי ואף פעם לא מתקשרת אליי ביומיום להתענין בשלומי ואין לנו הרבה נשואים וגם אין להורים שלי ילדים קטנים לטפל בהם.
ניסיתי פעם לדבר על זה בעדינות אבל זה לא עבד.
כרגע אני זאת שמזמינה את עצמי לשבתות ומתקשרת למרות שהקליטה כמו בכל היחידות היא לא משהו והרבה יותר נח לי שתתקשר אליי לקו הביתי.
גם לי זה אכפת, כן.
אם היה לי אומץ כמוך הייתי כותבת את זה בפוסט.
כל המטרה של הכתיבה כאן היא לעורר תשומת לב למי שצריך, זה הכל.
במרוץ החיים אנחנו לא תמיד מודעים, וזה בהחלט עוזר להבין ולשים לב.
תודה שהיית פה בשבילי, למרות שההורים שלי לא קוראים את המדור הזה.
זה רק נתן לי איזו הקלה שיש עוד הרבה שעוברים את זה וגם, לפי התגובות, שיש הרבה מה לדון לכף זכות.
אצלי זה ממש הפוך!
ההורים שלי לא קלטו שהתחתנתי.
לפני….. כמעט שנתיים!!!!!
ווואו זה המון!!!
רוצים לדעת הכל.
להיות מעורבים.
לא בא לי.
התחתנתי כבר..
למה הם לא מבינים?
אין לי שום סוד להסתיר.
טכנית.
התחתנתי.
למה????
כי קשה לך לשמוע אותה?
כי היא אמיתית?
מדוע את יוצאת מתוך נקודת הנחה שבת שרוצה להתארח אצל אמא שלה זה נובע מאגוצנטריות ופינוק??
לא הצלחתי להבין איך נכנסו לפה הפאה והבגוד היוקרתיים??
הבת מדברת על רצון להרגיש קרבה לאמא רצון להיות ליד אמא וכל זה מדובר על פעם בחצי שנה!!!!
אז תסבירי לי בבקשה מדוע זה פינוק?האם זו בקשה חצופה לרצות להתארח פעם בחצי שנה??
מאיפה המבט המעוות הזה שבקשה כל כך כנה מתוך כבוד הופכת לחוצפה??
מענין להסתכל על הסבתות של הדור הקודם שרק חיכו למבקרים…
מה השתנה בדורנו??????????????????????
בדורנו הסבתות נכנסות לתפקיד בגיל הרבה יותר צעיר ועמוס
גם הנגישות מעיר לעיר הרבה יותר טובה ולכן הכל נדרש להיות זמין יותר
בהחלט נושא מרתק
כמות התגובות מראה כמה הוא רלוונטי להמון לאור הנ"ל אגיב לשני הצדדים
הבנות שמצטטות כמה חשוב להיות אימהות ומה התפקיד של אמא מפליא אותי בתור אמהות לילדים קטנים אתן לא מבינות שאמא היא בן אדם לפני הכל וכל אחד ידאג לעצמו ולתפקידיו הוא איך היית מרגישה אם הורייך היו מטיפים לך על כיבוד הורים?
ולאמהות אין לי מה להגיד אני מזדהה עם התגובות כבת רווקה שהנשואים בביתנו באים פעם ב.. לא כי לא מזמינים כי הם עצמאיים ואוהבים את הבית שלהם ולא מכבידים ויודעים את מקומם וזה כיף לארח אותם גם חמש שנים אחרי החתונה (כשאני אומרת כיף אני מתכוונת לפנות להם את החדר ולישון על מזרן בסלון או במטבח…)
לפעמים אנו מייחלים לטלפון עם עדכון שהם באים לשבת ובהחלט מבינים כשלא
ותמיד שהם מגיעים הם עוזרים גם לפני לידה וגם אחריה ובכל המצבים
אך להורים יש את השיקולים שלהם כולם דיברו פה על הטרחה שסביב עשיתן פעם חשבון כמה עולה לארח זוג צעיר בשבת? ועם כמה ילדים? וכמה זוגות וכשנשארים בבין הזמנים או בחוה"מ
וזה אחרי שחיתנו אתכם וקנו לכם דירות ועזרו לכם לא תמיד יש יכולת כלכלית ולא נפשית
מה אתם מעדיפות שיזמינו אתכם מהשפה ולחוץ???
כאחת שרואה זוגות סביבי הרבה מהם מכבידים על ההורים מציבים תנאים מזגן כל השבת, חדר פרטי וכו'
מקלחים את הילדים במוצ"ש ולא טורחים להחזיר את השמפו למקומו, משאירים אחריהם כלים ובלאגן ויוצאים במוצ"ש אישה שמארחת את הנשואים שלה אמרה לי שלוקח לה שבוע לשקם את הבית…
ההורים לא חייבים לכם כלום!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ברגע שתשנו גישה תראו שהחיים יהיו יותר קלים
ואפשר בהחלט להזמין את ההורים ולפנק אותם מגיע להם מנסיון זה מאוד כיף!!!
וכמובן שתמיד אפשרי שיח פתוח ומכבד אתם תגידו מה נראה לכם ההורים יגידו את דעתם ואפשר להגיע לעמק השווה
ממש לא ראוי ולא יפה אפילו לחשוב כך.
זה שאמא מזמינה לשבת זה טוב ויפה. אבל אף פעם אין לבת לקבל את זה כמובן מאליו ועוד לצפות לכך שאמא תזמין אותה בתדירות…
ההורים לא חייבים כלום לילדים שלהם לאחר החתונה ולצפות לקבל מהם עזרה זה פשוט חוצפה!
כל מה שההורים עושים זה לזכותם ובחסד!
אין להם שום חובה לעשות זאת ואל לילדים להיפגע מכך שהם לא עושים זאת!!
אני גידלתי את 5 ילדי במרחק מההורים ו- כן!
אפשר להסתדר לבד! ללא עזרתם וכל אחד מסיבותיו וסיבותי שלי…
מקומם לראות ילדים נשואים שמקוננים על חוסר עזרה מצד ההורים!
קומו! תעזרו לעצמכם!
גם אני לא הולכת לשבתות להורים – משני הצדדים, כן אני מאוד רוצה שיעזרו ויארחו אותי אבל מסיבות מסויימות החלטנו בתחילת הנישואים שמי שרוצה יבוא אלינו להתארח.
כך עם 5 ילדים – לאחר לידות (ניתוחם קיסריים) אירחתי את ההורים, ועוד אורחים כיד הדמיון, כשנעזרנו אני ובעלי זה בזו וזו בזה.
את החופשות שלנו והמנוחה שלנו למדנו לבצע בבתי מלון לא להטריח אף אחד מהצדדים.
תמיד יש מוצא,יש ביביסיטר, ושכנים טובים שבמשך הזמן ועם הרבה סייעתא דשמייא מגלים אותם!
בסופו של דבר גם אתם תהיו סבא וסבתא ותבינו את העניין!
מקווה ומאחלת שבמוקדם ולא מאוחר…