מכירות את זה שאחד הילדים פשוט סוחט אתכם היטב? סוחט רגשית הכוונה.
את עושה הכל כדי שיצליח, (לפעמים זה בדיקה חשובה שמצריכה שיתוף פעולה מצד הילד, לפעמים פגישה מסויימת, ואפילו סתם יום שגרתי בגן או בבית הספר), חשוב לך שישתף פעולה, חשוב לך שיהיה בדרך טובה.
אז את דואגת לכל הפרטים הקטנים והגדולים כאחד, מתעוררת לפני השמש בערך, מכינה את מה שצריך, הבגדים שבחרת בקפידה שיהיו נוחים, הנעליים האהובות, הכל כבר מוכן וזה כמובן אחרי שיחה מאתמול בה סיכמתם עד כמה שניתן לסכם עם ילד בגיל 5-6 שהולכים וחשוב להגיע בזמן, שלפעמים עושים דברים גם אם פחות אוהבים.
ואז הבוקר הגיע והילד, לו יש תכנונים משלו, הבגד לא נוח, הוא כועס, היום אני נועל סנדל, היום הראש כואב או הבטן (מחקי את המיותר).
אז עודדת, ובדקת והכלת ודיברת לליבו ולבסוף יוצאים. אוהווו עד שסוף סוף יוצאים, את כבר עם הלשון בחוץ, סוחט רגשית כבר אמרנו?
שם בדרך אל הגן או בכיתה או אצל הרופא או האחות, תמיד תרגישי שיש מישהו שמכיר ויודע שאת לא היית בסדר. מישהו שמכיר יותר או מכיר פחות (או לפעמים שלא מכיר בכלל) שזורק איזושהי הערה. יגידו לך למשל שאיחרת וחבל, שאולי לא עשית נכון ואולי טעית במשהו.
ואת בליבך מוחקת דמעות, מוחקת רגשות, מנסה להסביר: שהשקעת שעשית, שניסית, שריצית והתעקשת.
כמובן זה לא סותר מקרים בהם צריך יעוץ אבחון או טיפול מסוים ולפעמים ההערות נשמעות במקביל לתחילתו של טיפול או יעוץ כזה או אחר שהמעיר פשוט לא יודע עליו, כך שבמקום לתרום הן מייגעות ולפעמים מכאיבות.
איך תאמרי בגאווה שזה רצון השם כנראה? שזה כבר לא היה תלוי בך הפעם? שעשית את המיטב ומכאן זה כבר בחירה של הילד? הוא יבחר ואני? אני אשאר עם המחשבות על איזה מן אמא אני.
בכל מקרה, רק נחת!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
מהילדים האלה רואים הכי נחת אחכ ככה הסבתות אומרות….