לפני שאת דואגת לאחרות, מי אמר שאצלך הכל בסדר? / פסי דבלינגר

שיתוף ב email
שיתוף ב print

אנחנו יושבות בשמחה משפחתית סביב שולחן עגול, לחמניות, חומוס, טחינה, מנת עוף או שניצל. שמחות להיפגש עם קרובות משפחה שלא יוצא לפגוש ביומיום. ובין ה"מה נשמע? מה עניינים? וטוב שיש שמחות ככה נפגשים לפחות פעם ב… אנחנו פוגשות את אחת הנשים הצעירות עם תינוקת החובשת כובע קטנטן עם פונפון ענק תואם שמלה ונעל.

זו שלצידי נמלאת כולה התרגשות "תראי אותה, איזה כיף לראות אותה נשואה ואם לילדה, היא מגיעה מבית  עם רקע כל כך קשה, השידוך שקיבלה לא 'מציאה', אבל למרות זאת תראי מה זה, ב"ה הם נשואים יש להם ילדה, ויש אהבה וכבוד ביניהם, ממש נס!"

אני מחייכת ואכן חושבת שזה נס, וממלמלת בשקט "והשלום בית אצלך זה לא נס?!"

או שמישהי אחרת מספרת לי, בעילום שם כמובן: "שכנה שלי, היא טיפוס כזה שלוימזל, אני לא יודעת איך היא מסתדרת??. היא אוהבת את הילדים שלה, אבל לא מי יודע מה באלבוסטע, היא מתבלבלת מלא פעמים, מפספסת עניינים חשובים, אבל תכל'ס הבית שם מתפקד, לא יודעת איך, אני אומרת לך, ה' עוזר לה!"

ואני מחייכת ובטוחה שה' עוזר לשכנה, אבל חושבת לעצמי ורוצה להגיד לה: "רגע, ולך ה' לא עוזר? אז איך את מסתדרת? (כשאת מסתדרת ואם את בכלל מסתדרת…)"

לשאלתי "והשלום בית אצלך זה לא נס?" ענתה קרובת המשפחה "זה בהחלט נס, אבל במקרה של זו עם הרקע הקשה –  זה נס גלוי"
אני תוהה לעצמי וחושבת, איך העולם שלנו תופס את החיצוניות וה'נתונים'  היבשים כחשובים ומשמעותיים, כמה כאלו אני מכירה עם 'רקע מצוין' אבל בפנים הכל כל כך עצוב ונוגה?! האמנה לי לא מעט כאלו יש…

ובעצם כל בית שמתנהל פלוס מינוס בצורה טבעית ונורמלית זה נס, אבל במקרה של השכנה ההיא, זה נס גלוי, כביכול, מכיון שלא היה מצופה שתסתדר…

לפעמים יש מחשבה כזו כשאת רואה מישהי בסיטואציה שנראית לך לא הגיונית "טוב ה' כבר יעזור לה, הוא חייב לעזור… אחרת מי יודע מה היה קורה".  

מרבית האנשים מרגישים מספיק אחראים, בטוחים בעצמם לגבי התנהלותם בחיים, אבל לגבי האחרים הם לא כ"כ בטוחים, ולפחות הם המבוגרים האחראיים בסביבה וכשאין ברירה, והם "החכמים והנבונים"  כבר לא בשליטה אזי הם נאלצים לסמוך על הקב"ה.

לך נראה שאת מסתדרת כי יש לך עוזרת, ואת לא מבינה איך חברתך, שאין לה עוזרת, מסתדרת.

לך נראה שאת מסתדרת כי יש לך הכנסה "נורמאלית", ואת לא מבינה איך אחותך עם הכנסה זעומה בכלל שורדת.

לך נראה שאת מסתדרת כי את גרה בקרבת בני משפחה ולשכנתך אין אף קרוב או גואל בשכונה או בעיר, אז איך היא מסתדרת?

לך נראה שאת מסתדרת כי הילדים שלך שקטים ומנומסים ואת לא מבינה איך גיסתך, אם לילדים קולניים ומופרעים, איך היא משתלטת?!.

מסתבר שאותו אחד שדאג לך וסידר לך עוזרת או הכנסה יפה, זה שדאג שיהיו לך קרובי משפחה קרובים, או ילדים רגועים ונוחים דאג גם לחברתך וגם לאחותך, לשכנתך וגיסתך, גם אם לא ברור לך איך בדיוק.

בעצם, עצם ההרגשה שהקב"ה מכניס בכל אחת, שהיא באופן כללי מסוגלת להסתדר בחיים ,היא נס ומתנת שמים.

ואם נחשוב על זה שוב, זה לא סתם נס, זה נס גלוי!

"השלך על ה' יהבך"

בהצלחה

פסי

אם תרצי שאתייחס לנקודות מסויימות הגיבי לי כאן למטה:) 

פסי דבלינגר – הרצאות אנרגטיות לאימהות 050-4127928 03-6192194 pid38a@gmail.com

שלחי פוסט זה לחברה

שיתוף ב whatsapp
וואטסאפ
שיתוף ב email
דוא"ל
שיתוף ב print
הדפסה

חדש באתר

6 תגובות

  1. יפה מאד!! מה שזועק בכתבה ולא התיחסת לכך…
    השיחה הכאילו לגיטימית היא לשון הרע והוצאת שם רע כנראה.
    נא התיחסי לתופעה של שיחה על אחרים.. היא גם לא לגיטימית כשכוללת דיבורים אסורים.וכמובן לא מכובדת. ומכבדת את המדבר. כדאי שכל אחת תחיה את חייה בלי לחפש ולראות את יד ה' בבעיות של האחרים.
    יש כלל ידוע שאימצתי והפנמתי-
    מישמדבר בפניך על אחרים. עושה זאת מאחורי גבך גם עליך. זה גורם לי ממש חוסר עינין ואפילו סלידה כמנסים לדבר באזני על אחרים..
    בלי נדר ולפעמים אני נופלת.. אבל משתדלת!

    1. נכון. כותתבת התגובה על עניין לשון הרע צודקת!!!! ה" חפירה" אצל האחר זה מנהג גרוע ביותר!!! לצערי קיים מאד במגזר שלנו.
      תפסיקו להתעניין ולנבור אצל השני

      1. גם אני מצטרפת. נוהג מגונה לחלוטין שחבל שקיבל לגיטימיות. המילה הכתובה יותר חזקה.
        גם ענין שמירת הלשון היה כאן רופף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.