לא מזמן חזרנו מחופשת הקיץ ואוטוטו נצלול שנית לחופשת החגים הבעל"ט.
אצל ילדים רבים המעברים זורמים ועוברים בהצלחה יחסית אך אצל רבים, אחרים וטובים נזהה קשיי הסתגלות שונים.
אותם "אוהבי שיגרה" מתקשים לצאת מהשיגרה הידועה והמוכרת וחווים את המעברים ביתר שאת .
כל יציאה מהשיגרה מערערת עבורם את המוכר והידוע.
נוכל למצוא את אותם שמתקשים לעבור מבגדי קיץ לחורף (ולאו דוקא בעקבות קשיי תחושה), את סרבני נעילת הסנדלים לאחר חורף מתמשך וכמובן את אותם שמתקשים לחזור/ לצאת משיגרת הלימודים הידועה.
אז מה עושים? כיצד נוכל להקל עליהם?
📌קודם כל לא נבהלים
מודעות לקושי עשויה להקל על תגובותינו.
📌הבעת הזדהות לקשיי המעבר ומשפט מכיל ומנרמל כמו: "יש הרבה ילדים כמוך שלא אוהבים/מתקשים לחזור…"
📌הצעת עזרה לקושי כמו: "מה לדעתך יוכל להקל עליך?"
כשהעדיפות תמיד שהפתרון יגיע מצידו של הילד.
📌אפשר לחשוב על דרכים יצירתיות כמו:
דפדוף משותף באלבום התמונות לתועלת הזכרות נעימה בתקופה/העונה הקודמת
יצירת סיפור משותף/תאטרון בובות תוך פיתוח שיח סביב המעלות שבשיגרה והקשיים שסביבה וכדומה.
📌הבעת עידוד, נחמה ותקוה שגם התקופה הזו תעבור במהרה ותביא עימה חידושים מהנים ומשמחים (כדאי לחשוב יחד על ההנאות שבדרך) 🙂
📌וכמובן – אמון מלא בילד שיצליח להתמודד ולהתחשל גם הפעם










