הגמרא אומרת: "בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך" – אין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא. לכל דבר יש את הזמן המדויק משמיים וכשמגיע העת מיד כהרף עין, מחליט הקב"ה לרומם את האדם ולתת את המגיע לו.
ואמרו חז"ל: "כל הדוחק את השעה, שעה דוחקתו". דהיינו שאדם מנסה לקבל מוקדם דברים שעדיין לא הגיע זמנם המתוכנן לטובתו משמיים.
וכאשר אדם בוטח בה' וממתין בסבלנות, יבוא לו כל צורכו בעיתו ובזמנו בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער, בכבוד ולא בביזוי.
כתב בספר 'קול מבשר': כי אם לגנב היתה אמונה היו מביאים את החפץ שרוצה לגנוב לתוך ביתו, אלא שהוא הקדים לעשות זאת בדרך איסור ואם הצליח בגנבתו, זהו סימן משמיים שאכן באמת צריך להיות החפץ או הממון שגנב אצלו בהיתר, רק שהוא מחוסר אמונתו בחר לקחתו באיסור ועל זה עתיד לתת את הדין.
לכן בכל עניין בחיים, הפרנסה, החניה, ההמתנה בתור בסופר וכו', על האדם להאמין שמה שמגיע לו יהיה שלו ומה שלא מגיע לו, פשוט אינו שלו.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
