"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" כתב רשב"י זיע"א בזוהר הקדוש- נאמר בפסוק:
"כימי צאתך מארץ מצרים…."
והלא כימי הוא לשון רבים, והיה צריך להיות כתוב 'כיום'… שהרי בני ישראל יצאו ממצרים ביום אחד.
ביאור הדברים : באמת בני ישראל יצאו ממצרים ביום אחד, אך יציאה זאת היתה רק בגופם, אבל בדעתם היו עדיין עבדים במצרים. ועיקר יציאת מצרים צריכה להיות בשינוי הדעת, וזה לקח ימים רבים.
ועיקר עבודת ה' של יהודי כל ימי חייו היא להוציא את המצרים שבתוכו. ולכן אנו אומרים תמיד 'יציאת מצרים' ולא יציאת ישראל ממצרים.
וכפי בהירות האמונה בה' יתברך שרק הוא היחיד שעשה, עושה ויעשה, וכל מה שאדם צריך בחייו ברוחניות או בגשמיות יכול לפנות ישירות אליו בשיחה פשוטה מעומק ליבו
כמו שכתב הרמח"ל זצוק"ל – 'ונושא ונותן ממש עמו יתברך וממנו הוא מבקש, וה' יתברך מאזין לו ומקשיב לכל דבריו כאשר ידבר איש אל רעהו ומקשיב ושומע לו'.
להאמין שכל הפתרונות לכל הבעיות הם רק אצל בורא עולם ולא אצל בשר ודם, זה יציאת מצרים.