דכתיב: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם"
כתב הרב מהרי"ץ דושינסקיא זיע"א: עלינו לדעת כי באמת לא הלחם ושאר ענייני העולם הזה, הם המחיים את האדם, אלא עיקר חיותו של האדם על כל מוצא פי ה'.
בכל דבר שקורה לו בחייו ידע שהוא מאת ה' יתברך והכל בהשגחה פרטית לטובה ולברכה ורק בזאת 'יחיה האדם'. כי רק חיים שכאלו קרויים חיים, ורק אדם כזה יש לו הנאה בחייו, כי תנוח נפשו באמונתו התמימה בה' יתברך ויתעלה.
בשמיים רוצים לראות האם אמונתו ובטחונו הם רק כאשר הכל הולך לאדם כסדר באין מפריע או גם בזמנים "שהחושך יכסה ארץ וערפל…" – הכוונה היא כי בזמנים קשים והוא מחיה את עצמו בדיבורים של אמונה שהכל רק לטובה כי אין רע יורד מלמעלה.
כתב האדמו"ר מקמארנא זצוק"ל: 'בעת חשכות והסתרה רואים למעלה למי אתה פונה ואז ברגע אחד פתאום כהרף עין יבוא אדון אל היכלו, ויאיר עליך אור מופלא מלמעלה ויתבטלו מעליך כל הדינים ויתהפכו לחסדים ואור ה' עליך יזרח'…
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
