מובא במדרש רבה: אמר משה לפני ה' יתברך, רבונו של עולם בבקשה ממך שתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש עליהם רחמים, מיד תענה להם. אמר לו הקב"ה: משה חייך, הנני מבטיח לך שבכל שעה שיקראו לי אני עונה להם כדכתיב: "כה' אלוקינו בכל קראנו אליו"
פירש על כך ה'חידושי הרי"ם': משה רבינו ביקש מהקב"ה, כאשר תראה יהודי בצער והוא לא יהיה ראוי לבקשתו מצד מעשיו וגם לא יהא מי שיבקש עליו, כי ירגיש עצמו שאין לו זכות במה שתתקבל תפילתו, מאיפה יקח יהודי כזה חיזוק להתחזק? על אדם כזה ביקש משה רבינו שהקב"ה ירחם עליו ויתן לו מאוצר 'מתנת חינם'.
ואם יש בשמיים היכל כזה שנקרא 'אוצר מתנת חינם', מדוע לא כל אחד יכול לקבל מהאוצר הגדול הזה?
רק כך נקבע אצל הקב"ה, שרק מי שיודע ומכיר באמת בפנימיות נפשו שלא מגיע לו כלום, כי אי אפשר להחזיר לקב"ה אפילו כטיפה מן הים, לעומת כל הטובות והחסדים שעושה עמנו, וממילא מרגיש תמיד ענווה ושפלות בעיני עצמו, דווקא הוא יכול וראוי לקבל.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
