כתב הרמח"ל בעניין התפילה והשיחה בין האדם לבין הקב"ה: "ונושא ונותן ממש עמו יתברך ולפניו הוא מתחנן, ומאתו הוא מבקש, והוא יתברך שמו מאזין לו ומקשיב לדבריו כאשר ידבר איש לרעהו,
ורעהו מקשיב ושומע אליו".
בספר 'פלא יועץ' כתב: "כי בשעה אחת שמתבודד עם קונו, יוכל ללמוד ולהבין ולקנות סדר קדושה יותר מיום שלם. אשרי המגיע לידי מידה זו, מה טוב חלקו ומה נעים גורלו".
בספר 'השתפכות הנפש' כתב: "התבודדות היא מעלה גדולה ועליונה מן הכל, לקבוע לו שעה או יותר לפרש שיחתו בינו לבין קונו, ואת כל אשר עם לבבו ישיח ויספר לפניו".
אמרו חז"ל: 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח'. כי צריכין כביכול לנצח את ה' יתברך, דהיינו להשתטח לפניו ולפרוש כפיו אליו שירחם ויחוס עליו וה' יתברך יש לו שמחה גדולה מזה, על כן הוא בעצמו שולח לו דיבורים
בפיו שיוכל לנצח אותו.
וצריך לצעוק ולשא לבו אליו כאילו עומד בלב ים תלוי על חוט השערה, ורוח סערה סוער עד לב השמיים.
וכל המאמין בתמימות ודופק על דלתי רחמים, בוודאי יוושע.