נאמר במשנה: "כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר, בטלה אהבה. ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם.
כתב המגיד מקוז'ניץ זצוק"ל: "בזה רומז לאהבה של יהודי לה' יתברך, שאם היא אהבה התלויה בדבר, דהיינו שאוהב את ה' רק שטוב לו והכל הולך לו כסדר, אין זאת אהבה גמורה ונצחית.
שאם חס וחלילה יתהפך עליו הגלגל ובטל דבר, אז תהיה בטלה גם האהבה".
אמרו חז"ל על הפסוק: 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל מאודך ובכל נפשך' – שבכל מידה ומידה שהוא יתברך מודד לך, הוי מודה לו מאוד מאוד.
וכאשר האהבה באופן כזה הרי היא באמת אהבה ואינה בטלה לעולם.
ויש בעניין זה הרבה בחינות ומדרגות.כמעשה המובא 'בספר חובות' על חסיד שהיה עני ואביון ולא היה לו מה לאכול וללבוש ונר להדליק, והיה קם כל בלילה ואומר, אלוקי, הרעבתני ועירום עזבתני ובמחשכי הלילה
הושבתני ועוזך וגדולתך הוריתני, בכל זאת גם אם תשרפני באש, אני אוסיף לאהוב אותך לעד.
כדכתיב: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".