נאמר בתורה: "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" וכתב המהרי"ץ דושינסקיא זיע"א: "לא הלחם ושאר ענייני העולם הזה, הם המחיים את האדם, אלא חיות האדם לפי מוצא פי ה'. דהיינו שבכל דבר שימצא אותו בחייו, יאמר שהכל נעשה על פי רצון ה'. ממנו כל מציאות חיינו ואין דבר שאינו נעשה בהשגחה פרטית לטובה ולברכה. ורק בזאת 'יחיה האדם'.
כתב האדמו"ר מקמארנא זצוק"ל: "לפעמים האדם נמצא בצער וחשכות ועצבות והסתרת פנים, עד שמרגיש כמעט אבוד בעיני עצמו. ואז בזמן הזה רואים למעלה בשמיים למי אתה פונה ולמי לבך נתון באותה שעה. ואז ברגע פתאום יבוא האדון אל היכלו, ויאיר עליו אור מופלא וברגע אחד, כל הגזירות הרעות מתהפכות לטובה.
כתב רבי משה מקוברין זצוק"ל: "יהודי המקבל את הנהגת ה' יתברך באהבה חוסך בזה כל צער של תעניות וסיגופים, וזכות זה מתהפך עליו הכל רק לחסד ורחמים."