בספר המשלים לר"י ג'יקטליא כתב: "הבטחון בה' יתברך, דומה לשואב מים מן הים. כלומר, עצם הבטחון הוא דבר שלא יכזב לעולם, לפי שהקב"ה ברא את עולמו, ובכל יום ויום
הוא בורא מזונות ופרנסה שלא יגמרו לעולם.
ובדיוק כמו שבכל רגע ממש באים אל הים עוד מים מכמה נהרות ומכמה מעיינות, כדכתיב: "כל הנחלים הולכים אל הים…"
כן זה הבוטח בה' יתברך, שואב חסדים של יגמרו לעולם. כי כל רגש של בטחון מעורר שוב ושוב עוד חסדים והנהגה ניסית ולעולם לא יחסר לו כל טוב. וזהו פירוש הפסוק: "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה חם והיה עלהו רענן, ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי".
כי זה הבוטח בה' יתברך, שתול על מימי החסדים האין סופיים, וגם אם יבוא חום, שזה בבחינת תקופות שנראה שהפרנסה לרוב בני העולם בדוחק, גם אז הבוטח בה' בשלוות נפש 'והיה עלהו רענן' וגם בשנת בצורת, אינו דואג כלל, כי בטחונו בה' עושה פירות מתוקים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
