תשמעו אותן מדברות ותחליטו, רו"ח שהפכה למעצבת אירועים, הייטקיסטית מוצלחת שכיום מתמחה בפסיכולוגיה, וגננת בימים שהופכת אוטוטו לקונדיטורית מבוקשת כשהיא מבלה לילות במטבח מאובזר היטב ולקוחות מרוצים.  

לא מעט נשים (ואנשים) עובדות בעבודות "מסודרות" כאלו שיש להן כביכול ביטוח וחוסן בעניין הכלכלי, אך בתוך תוכן הן היו רוצות לרוץ ולעוף קדימה, למצוא עניין בחיים מעבר להעברת כרטיס ועבודה שאינן כבר רוצות בה. מה שמדהים הוא שאת המקצוע אנחנו בוחרות כבחורות צעירות, אבל החיים לא פעם לוקחים אותנו למקומות אחרים משחשבנו, החיים הילדים, הזוגיות ואנחנו בעצמינו שגדלות ומגלות תוך כדי החיים את הפנימיות המאתגרת המרתקת ולא פעם זו שאוהבת הרפתקאות.

יצאנו לשטח וזה היה מדהים לגלות. לא מעט מהן, דווקא עובדות במשרות אהודות ומתוגמלות כהוגן. יש להן אפילו "קביעות" והטבות שונות. אבל הנפש שלהן רוצה אחרת פגשנו אותן בזום הן מעדיפות לא להחשף בשמותיהן המלאים (עד שהשוויגער תדע על המהפך שהן עושות:).

על מי את עובדת?

חיים כפולים? או נסיון לחיות פעמיים את אותם חיים רק מזוית אחרת העבודה היא החלק השולי באופי שלהן, וזו שהובילה אותן לחפש בתוכן את האושר והסיפוק האמיתיים. בבחינת המצוקה היא אם היצירה:)

ללי היא גננת אהובה שעוסקת במקצוע כבר למעלה מעשור, אך בשנה האחרונה בעקבות הקורונה גלתה בעצמה הרבה כישורים קולינריים אבזרה את המטבח כיאות וצברה עשרות לקוחות מרוצים. "אני גננת שאהבתי את הגן והילדים בכל מאודי עד ש… לפני כ5 שנים נולד  לי ילד מתוק ומאתגר, שמצריך הרבה יותר סבלנות וריצות ממרפאה בעיסוק לקלינאית תקשורת ועוד ועוד … תמו ימי החסד והעבודה הופכת לעול…" משתפת אותנו ללי מהמרכז "אני חוששת מאוד לעזוב ומה אעבוד? פתאום זה נראה לי בלתי אפשרי. אבל אז גברת קורונה למדה אותי שאפשר וכדאי לגעת בעוד עולמות בעולם הזה, העמותה שאני עובדת בה לא הצליחה לשלם כראוי (מזכירה לכן שגננות ומורות לא הוצאו לחל"ת) הכולל של בעלי גם הוא היה בקריסה והיינו צריכים הכנסה נוספת, התחלתי להכין לאירועים קטנים עוגות לבר וקינוחים אבזרתי את המטבח שלי וגיליתי כשרונות חבויים שהפכו לפרנסה מצויינת!" אומרת ללי וא"א לפספס את החיוך שעל פניה .

לגילוי אחת הדרכים על נשים שעשו שינוי והסבת מקצוע לחצי כאן>>>

יהודית מירושלים היא רואת חשבון באחד מהמשרדים הגדולים, מרוויחה משכורת מכובדת אבל מעדיפה איכות חיים וסיפוק. "אני חזקה במספרים, אפילו מלמדת את המקצוע הריאלי המבוקש באחד הסמינרים, וכלפי חוץ אני מהראשונות שיצביעו עליהן כרואת חשבון מוצלחת שאוהבת את עבודתה…ומועסקת במשרה נחשקת באחד המשרדים הגדולים" אומרת יהודית בחצי חיוך "אבל האמת? שמזמן עשיתי הסבת מקצוע בשקט בשקט, אני מחכה ליום שאודיע על פרישה, למדתי עיצוב אירועים ואני אוהבת ונהנית מכל רגע! לא יודעת מתי והאם אעיז לעשות את הצעד הדרמטי הזה של "להחליף רשמית מקצוע", אני כל כך רוצה לתרום לעולם מעבר למספרים וחישובים. לתת לנפש שלי מקום ולשינויים שמתחוללים כל הזמן בחיים" י' נשואה ואם לשלושה מתוקים אני לא מתאפקת ושואלת :" ומה עם בעלך? איך הוא עם השינוי הדרמטי?" י' לא ממהרת לענות "תראי, בעלי רוצה שיהיה לי טוב. זה בסוף הכי חשוב לו, לקח לו והאמת גם לי להבין מה עושה לי טוב בחיים, איזו עבודה תביא לי סיפוק, הוא רואה שכשאני חוזרת מאירוע שהפקתי ועיצבתי יש לי אור בעיניים ואנרגיות שלא הכיר בי, אחרי שלוש שנים שאני עושה את זה שנינו הבנו שאיכות החיים שלנו היא להוריד קצת מה"ביטחון" הכלכלי כביכול להתחזק בבטחון בה'  -הרי ה' זן ומפרנס- ולהנות מאנרגיות וכייף שנכנס לבית" .

ג' מאיזור המרכז הייתה מהמובילות במסלול הנדסאים, התקדמה במהירות למשרה שמתגמלת אותה לא רע, בלשון המעטה הצליחה להתברג באחד המקומות הגבוהים בהייטק הישראלי כשהבוסית מתחשבת ומכבדת כל אשר תדרוש. כל מה שחשוב לה זה שיש לה ראש. לפני 5 שנים היא נגשה והודיע על חל"ת "הייתי חייבת לקחת אויר לנשום עמוק ולהבין שהתסכול שלי הוא אמיתי, לא בגלל הלידה הזאת ולא בגלל איזור המגורים, לא בגלל הזוגיות. לא. פשוט העבודה הזאת לא התאימה לי. אני טיפוס שצריך לעבוד עם אנשים, גאון מחשבים אבל אוהבת יצורים אנושיים. אני זוכרת שהבוסית הייתה המומה מההודעה שלי על חל"ת היא לא חלמה שאתפטר הסברתי הסברים שונים על כך שאני צריכה קצת שחרור, זו באמת הייתה משרה תובענית נוקשה ולא נשית בכלל… היא אישרה לי את החל"ת ואני הלכתי לחפש את עצמי… פתאום הבנתי שכל התלונות סביבי לא יעזרו לי ושמשהו בתוכי לא שלם עם העבודה ועם צורת החיים הזו. לאחרות זה אולי מתאים לי לא." וואוו כולן מתפעלות "לא וואוו פשוט לא מבינה איך במשך 9 שנים עבדתי במשהו שלא אהבתי. אז חשבון הבנק אהב את זה ואני התכווצתי כל יום בלי להבין לעצור ולחשוב מה קורה לי, וואווו אני היום אומרת אם אני שומעת נשים שעובדות במה שהן לא סובלות…" ג' השלימה לימודי פסיכולוגיה וכיום היא מתמחה באחת הערים החרדיות מייעצת למורות ומשוחחת עם הורים. "אין מה להשוות! החיים שלי השתנו מהקצה אל הקצה, אני אוהבת לעזור לאנשים לתת מעצמי וחוזרת מלאת אנרגיה לילדים המתוקים שלי, שאגב, כשעבדתי בהייטק לא באמת הייתי מחוברת לחייהם לצערי הרב. שוב, יש משרות שמאפשרות חיים נורמטיביים אני הגעתי רחוק מידי אז חזרתי כמה שיותר קרוב…" מסכמת ג'.

לגילוי אחת הדרכים על נשים שעשו שינוי והסבת מקצוע לחצי כאן>>>
עניין כלכלי

בזום המרתק הזה השתתפו גם 2 נשים שחוששות לעשות את הצעד הזה. אבל בטוחות שהן רוצות "כמפרנסת יחידה" אומרת חוה יועצת מס במקצועה "אני לא יכולה להרשות לעצמי לצאת לי לחיפושי עבודה מעניינים. אני מתייחסת לעבודה כמקור פרנסה את הכייף שלי אני עושה אחר הצהריים בסדנאות נחמדות ומפרגנת לעצמי מעבר" אומרת חוה "אולי יגיע שלב שנחליט לעבור לאיזור מגורים זול יותר ואצליח לעשות גם שינוי בעבודה, כרגע מרגישה אחריות על המשפחה" יהודית מתערבת "אני לא מבינה, פרנסה היא משמיים! איכות החיים והשמחה שלך היא תלויה בך!"  חוה משיבה ליהודית בפאסון ועם הרבה אמונה "אדם לעמל יולד, אין דרך לברוח מזה. בדור שלנו הנשים זוכות לפרנס בתים של אברכים בני תורה. אין בעולם הרבה כאלו וזה בדיוק זה נותן לי את הכוח ללכת לעבודה גם אם אני לא מאוד מתחברת אליה אני מאמינה שבשלב הזה בחיים שלי זה הדבר הנכון ליצור עוגן כלכלי שבעלי יהיה רגוע ויוכל ללמוד תורה, וודאי שאם היום הייתי בה' ו' הייתי בוחרת מקצוע אחר…אבל בינתיים האמונה האמיתית שלי היא שזהו תפקידי גם במחיר של קצת פחות"אני" בתמונה".

תמר היא מורה בתיכון ששוקלת כבר לא מעט זמן להסב מקצוע, "אני מאוד מתחברת לדברים של חוה, מעבר לחלק הכלכלי אני מרגישה שליחות אמיתית בלחנך את בנות ישראל. יש לי גישה מיוחדת והרבה אהבה לתלמידות, יותר מזה זה דור שצריך זכות כדי להיות מורה, כמה שקשה לי לפעמים אני ממש מרגישה גאוות יחידה על זה שזכיתי להיות מורה בדור קשה כזה. הנסיונות של הבנות, הקשיים מבית ומחוץ דווקא הקושי גורם לי להישאר…אולי יום אחד אהיה גם סופרת…"

יעל גרפיקאית מוכשרת שרוצה לעבוד לא רק עם מחשב:) ביקשה לסכם ולומר "מה שלמדתי בתהליך הזה שאפשר תמיד לבחור, אני עדיין בשיאו באמצעו ואולי אפעם לא אגיע לסופו, אבל אני שם יודעת בכל יום שאני יכולה לקום וללכת. בעלי אומר לי כל הזמן, את לא חייבת לפרנס זה תפקיד שלי ואת יכולה לשבת בבית, אני אדאג לפרנסה… וזה מרגיע אותי האמת, ונותן לי כוח להמשיך לתת לו ללמוד בשקט, ואולי אולי בהמשך לכשירווח לנו אוכל ללמוד מקצוע ולעבוד עם אנשים"

לגילוי אחת הדרכים על נשים שעשו שינוי והסבת מקצוע לחצי כאן>>>

מוזמנות לענות בתגובות מה הייתן עושות?

מה אתן ממליצות לכאלו שנמצאות ב"כלוב הזהב" לעשות?

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

איך היא עושה את זה? האשה החרדית היא Superwoman:) איפה תרוויחי יותר: באדריכלות או בטלמרקטינג? מצאי את עצמך ואחר כך חפשי עבודה/ ענבר אור האם מתאים לי להיות עצמאית? בעלת עסק? כך תכתבי הצעת מחיר שתביא לסגירת עסקה /איילת לייבמן