הגמרא אומרת: 'אין בעל הנס מכיר בניסו'. כתב רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק"ל: "כלומר שאדם שצריך שהקב"ה יעשה לו נס, עליו לקבוע לעצמו במחשבתו שהקב"ה יכול לעשות עבורו כל דבר בקלי קלות ואין זה נס, כי הוא בעל היכולת ורב העלילה וקטן וגדול אצלו שווין. ואם כך, מחזיק בטחונו ואמונתו בה' יתברך, אזי באמת כך יהיה. רק צריך שבעל הנס לא יכיר בניסו, כלומר יחשוב בדעתו שאין זה נס בשינוי הטבע.
כתב הרב משה פיינשטיין זצוק"ל-אין בעצם שום חילוק בין טבע לנס, כי גם מה שנראה לבני אדם טבע, זהו בעצם נס. ולכן ככל שאדם שלם יותר באמונתו, נעשים לו ניסים גדולים יותר, שיוצאים מגדרי הטבע בעיני אחרים.
כמו המעשה בגמרא עם בתו של רבי חנינא בן דוסא שהדליקה נרות שבת עם חומץ, ואמר לה: 'מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק'. כי רבי חנינא בן דוסא קבע בליבו, שאין הבדל ביכולת הקב"ה להדליק נרות בחומץ ואמונתו בזה היתה שלימה. וכפי שלמות אמונתו, כך ההנהגה משמיים כלפיו.ומי שמאמין שהטבע הוא נס, אזי ניסים נעשים לו כטבע.