ונאמר וואו! פרקים חדשים נכתבים בהיסטוריה היהודית והעולמית. האם אנחנו משנים את התודעה שלנו בהתאם?
ביום שישי האחרון, היה רגע קטן שבו הרגשתי את השינוי הזה. הרבנית ד"ר עדינה שמידמן מהארגון האמריקאי OU אירגנה זום של אמירת תהילים על המצב, כפי שהיא עושה בשנה וחצי האחרונות. כ-1,000 נשים אמריקאיות היו שם, אמרתי כמה מילים מירושלים, עדינה התחילה להגיד פרקי תהילים מהמצגת שלה, מצגת שהוכנה אחרי ה-7.10, ואז היא אמרה: "רגע, המצגת הזו כבר לא רלבנטית. לצד הפרקים של הזעקה והבקשה, אני רוצה להוסיף באופן ספונטני עוד פרק – מזמור לתודה. אנחנו כבר במקום אחר. אנחנו חייבים להודות".
כמה שעות אחר כך, המעצמה הגדולה בעולם הצטרפה למדינה היהודית הקטנה בהשמדת הרוע העולמי, והאוויר של העולם הפך צלול יותר. אני מביאה פה הבוקר את הפרק הזה, פרק ק' בתהילים. מאז שמחת תורה, בכל העולם היהודי אמרנו תהילים בדמעות, בדאגה, בצער. בבוקר כזה צריך לומר גם תהילים של הודיה:
מִזְמוֹר לְתוֹדָה, הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ. עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה, בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים: הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ, עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ. בֹּאוּ שְׁעָרָיו בְּתוֹדָה, חֲצֵרֹתָיו בִּתְהִלָּה. הוֹדוּ לוֹ, בָּרְכוּ שְׁמוֹ, כִּי טוֹב ה', לְעוֹלָם חַסְדּוֹ; וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ.
שנזכה להודות בקרוב על עוד הרבה בשורות טובות.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
