התינוק בוכה בשתיים בלילה, וזו רק אחת מההתעוררויות הרבות במהלך הלילה. גם להורים טריים וגם לוותיקים שביננו, שאלת "מי קם הפעם?" מתעוררת מעת לעת או מלילה לילה 🙂
ויש כאלו שהכל ברור להם ואין להם בכלל שאלות.
אבל כאשר השאלה הזו נוכחת, היא לא רק שאלה של שינה, אלא של פילוסופיה משפחתית.
הצד של נועה: שותפות מלאה מתחילה בלילה
"בעיני, גידול ילדים הוא פרויקט משותף מהרגע הראשון" אומרת נועה, אם לפעוטה בת חמישה חודשים. "אם שנינו עובדים במהלך היום, למה שאני אהיה היחידה שקמה בלילה? העייפות שלי היא לא פחות משמעותית מהעייפות שלו".
נועה מאמינה שכששני ההורים עובדים, הנטל ההורי, כולל זה של הלילה, צריך להתחלק שווה בשווה. זה מונע תחושת תסכול ובדידות אצל האם.
"התינוק צריך להכיר גם את האבא שלו, והלילה זה זמן מצוין לכך, כשאבא קם, נוצרת בין השניים רגישות ויכולת הרגעה ייחודית. זה לא 'לא התפקיד שלו', זה בדיוק התפקיד שלו – להיות אבא. לתשישות מצטברת יש השלכות פיזיות ונפשיות. שותפות אמיתית פירושה לדאוג שלשנינו יהיה כוח להיות הורים טובים יותר, גם ביום שאחרי".
הצד של שרי: התפקידים הטבעיים מדברים בעד עצמם
מנגד, עומדת שרי, אם לשלושה, שדוגלת בגישה שונה. "בעיני, ה' תכנן את הדברים בצורה מסוימת. התינוק, במיוחד בחודשים הראשונים, מחפש את הנחמה והמזון של אמו. זו לא אמירה שוביניסטית, זו מציאות ביולוגית," טוענת שרי.
שרי מאמינה שהתינוק זקוק לקרבה המיידית של אמו, בין אם להאכלה או פשוט להרגעה. "הקול, הריח, החיבור, זה מה שמרגיע את התינוק הכי מהר, וזה נמצא אצל האמא".
"האבא צריך להגיע לעבודה שלו רענן כדי לפרנס. הגיע לכולל מרוכז וללמוד כמו שצריך. אם הוא יהיה עייף, זה יפגע ביכולת שלו לתפקד ויפגע ביציבות הכלכלית של המשפחה. זה עו לפגוע כל היכולת שלו ללמוד, וזו האחריות העיקרית שלו בשלב הזה.
"היום כל אחת מייעצת לחברה שלה 'תני לו גם שיעשה, שיפעל, אבל אתן אף פעם לא יודעות איפה האמירה הזו תפגע בזוגיות ובבית הזה שאתן מתעקשות לערב שם את הבעל בכל ענייני האימהות. אם אני אקום, אני יודעת שהדברים נעשים 'נכון'. הלימוד, הפרנסה והעבודה שלו במהלך היום הן הדרך שלו לתרום, ואנחנו צריכות לכבד את זה ואולי דווקא שם לשחרר ולתת לעצמו להוריד לחץ כדי להתמסר לאימהות שלנו".
הדיון בין נועה לשרי משקף אתגר אמיתי בהרבה משקי בית. אין כאן תשובה נכונה או אחת מוחלטת, אלא בחירה שצריכה להתאים לצרכים של המשפחה, של התינוק ושל שני ההורים…
ומה דעתך?
בעד, נגד או אולי תשובה אחרת?
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
7 תגובות
בעלי קם יותר ממני בלילות, זה מה שמתאים לנו, זה לא מתאים לכל משפחה ואני לא חושבת שאפשר להקיש מאחת לשניה
מנסיון שלי גם כשהאבא קם הוא לא תמיד מצליח להרגיע ולתת מענה נכון לתינוק והאמא צריכה לקום ממילא
אני חושבת שאמהות "מתוכנתות" לשמוע את התינוק והאבות פחות.. ולכן אצלי אני זו שקמה (ומבחינתי זו מסירות הנפש כדי שבעלי ילמד תורה)
אבל כל מקרה לגופו וכל זוג צריך לעשות את מה שמתאים לו. אני בעד לבחון את העניינים ביחד ופחות לחפש דעות של אחרים בחוץ 😊
בדיוק
כך שיוצא שלא אני ישנה ולא הוא,
לא חבל?
ואגב אפרורו שוויון, מעניין אותי אם היא גם מתחלקת איתו בתפילות במניין והנחת תפילין… כלומר כל אחד והתפקידים שלו!
זה לא שחור או לבן
אם האשה בבית ויכולה להשלים שינה בהמשך היום אז שתקום יותר ותיתן לגבר לישון כדי שיוכל לתפקד בעבודה
אבל אם ההורים עובדים ושתיהם צריכים את הכוחות אז שיתחלק בינהם ושהגבר יקום בחלק מהפעמים
ולפעמים גם האשה גם ככה נמצאת הרבה עם התינוק בגלל הנקה אז אם לא צריך הנקה אלא משהו אחר שיקום גם הוא לעזור שהאשה תוכל לישון קצת
זה לא רק האשה או רק הגבר
זה תלוי במצב
ובטח שאם אשה קמה להניק אין שום טעם שהגבר יקום
לכל אחד יש את התפקיד שלו
וזה כמובן גם משתנה בתקופות בחיים
כל זמן שהאם מניקה , זהו תפקידה – וזה המיטב שבמיטב , להניק כמה שאפשר וכמה שיותר …
כאשר האם לא מניקה , ראוי שנושא הקימה בלילות יתחלק בין שני ההורים , ואפילו הייתי אומרת שהקימה בלילה זה תפקידו של האב …
ועל כל פנים , הכל ראוי להעשות מתוך שמחה, רצון טוב , והתחשבות מלאה בזולת !!
כך ב"ה ; גידלנו 10 ילדים …
היי אני חושבת שאם האמא עקרת בית ולא עובדת או עדיין בחופשת לידה – הכי הגיוני ומתקבל שהיא תקום לתינוק .
אבל אם היא עובדת מחוץ לבית – גם היא צריכה להיות ערנית למחרת ולכן הגיוני ביותר שהבעל גם יישא בעול .