בס"ד
יש לנו תפקיד לעבוד את ה' מתוך שמחה.
איך מגיעים למקום הזה של לעבוד את ה' בשמחה ובטוב לבב?
כאשר אדם נעשה שותף עם השני הוא מרגיש איתו טוב, הוא מתחבר אליו. (חבר מלשון חיבור)הוא שמח איתו, וזה משמח אותו.
אני לדודי ודודי לי, דוד מלשון ידיד, אנחנו מחפשים את קרבת הידיד ורוצים להתחבר אותו, ויותר מכך להעשות שותף איתו, או אז אנחנו מרגישים את שווינו, את כוחנו ונעשים שמחים ומלוי ערך.
איך עושים שותפות עם הכל יכול? מי אנחנו ומה כוחנו לעומת מלך מלכי המלכים? הקב"ה ברא את העולם ואמר לו די, הוא שם גבולות לעולם ולכל דבר גם לקדושה, כדי שישאר לאדם מקום לקדש את העולם ע"י קידוש ה'.
כאשר אדם מקיים מצווה, וגם מצווה בסתר, בינו לבין קונו הוא ממלא את החלל בקדושת שמו. ואם ח"ו האדם עובר על עברה ,גם כאשר הוא בהסתר, הוא מרחיק את הקדושה ומגדיל את חלל העולם בריקנות. וחלל מלשון חילול.
הקב"ה נתן כוח לאדם לבנות עולם ,ולהיעשות שותף למעשה בראשית. ע"י שהוא משלים את העולם- ומרחיב את הקדושה בו.
שואלים איפה נמצא בורא העולם? והתשובה: איפה שנותנים לו מקום, וככל שמאפשרים ומרחיבים מקום להקב"ה שם הוא נמצא.
יש לנו אפשרת להעשות שותפות בבריאת האדם עצמו, ע"י עבודת המידות והרחבת ליבינו על מנת להמליך את ה' בתוכנו,
שני לוחות הברית הראשונים היו כולו מעשה אלוקים. שני הלוחות השניים נעשו בשותפות, ה' אמר למשה "פסול לך" ונזדמנה למשה אבן יקרה והוא פסל את הלוחות, עלה לשמים ושם הקב"ה כתב את עשרת הדברות.
השותפות מחייבת אבל גם מביאה לשמחה גדולה, האדם נעשה מחובר לעצמו, לכוחו, לערכו, הוא נעשה מודע שהוא נברא בצלם אלוקים, ויש לו תפקיד. וכאשר אדם מממש את כוחו הוא מסופק ושמח, זה קשה, זה מחייב ודורש מאמץ, אבל זה מתגמל ומעצים, מובא :"אשרי מי שלא ישכחך …אדם יתאמץ בך"
נכון השותפות דורשת מאמץ כביר, אבל היא זו שמביאה לאושר אמיתי.
כתבם על לוח ליבך, את אותם עשרת הדיברות אנחנו צריכים לחרוט על לוח ליבנו כאשר המילים: אנוכי ה' אלוקיך זוהרות בראש ובראשונה.
וממלא אנו מתמלאים בשמחה פנימית אין קיץ .
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
