יום רביעי
|
28/01/2026

לאישה החרדית

|

|

|

28/01/2026

|

יום רביעי

מתחילים את היום בצהריים? יש מי שחושב שזה דווקא מצויין

יש לכם בבית אדם בוגר שהיום שלו מתחיל רק בשעות הבוקר המאוחרות? עובדים בחברה שלא מצליחים להופיע בשעות מוקדמות? חבל על האנרגיות שלכם, במקום להשקיע אותן בניסיון לשנות אותם, תשקיעו אותן בהתאמת היכולות והתפוקה הייחודית שדווקא אנשים אלו יכולים להביא לעולם
| קרדיט: shutterstock

נכון שכאנשים בעלי מוסר עבודה ומשמעת עצמית, השמש שלנו זורחת על לוח הזמנים של המשרד, ואנחנו נוטים לראות באלו שקמים מוקדם ומתחילים את יומם באנרגיה – את המודל האידיאלי לפרודוקטיביות. אך מה אם נספר לכם שההתעקשות על מודל עבודה אחיד, שמתחיל בשעות הבוקר המוקדמות, עלולה לפספס פוטנציאל אדיר ולאבד תפוקה משמעותית? יותר ויותר מחקרים ומומחים מצביעים על חשיבות ההקשבה לשעון הביולוגי הפנימי של כל אחד מאיתנו, או מה שמכונה "כרונוטיפ".

לכל אדם יש קצב פנימי טבעי שקובע מתי הוא מרגיש ערני ומלא אנרגיה, ומתי הוא זקוק למנוחה. בעוד חלק ניכר מהאוכלוסייה אכן מתפקד טוב יותר בשעות הבוקר, קיימת קבוצה משמעותית של "ינשופים" – אנשים ששיא תפקודם והאנרגיה שלהם מגיעים בשעות מאוחרות יותר של היום, החל משעות הצהריים ועד הלילה. עבורם, כפייה לקום מוקדם ולהתחיל לעבוד בשעות שבהן גופם עדיין "ישן" היא מתכון בטוח לתסכול, תפוקה נמוכה ושחיקה.

הדחף הטבעי להילחם בכרונוטיפ של אדם, בין אם זה עובד, בן משפחה או חבר, נובע לרוב מתפיסות חברתיות מושרשות ומחשבה ש"צריך" להתחיל את היום מוקדם. עם זאת, התעלמות מהשעון הביולוגי עלולה להוביל לשורה של השלכות שליליות: עייפות כרונית, ירידה בריכוז, קבלת החלטות לקויה, מצבי רוח ירודים ואף בעיות בריאותיות ארוכות טווח. במקום זאת, גישה גמישה ואמפתית יכולה להפוך אתגר לפוטנציאל.

מדוע כדאי לחבק את ה"ינשופים" שלנו?

כאשר אדם עובד בשעות שבהן הוא בשיא האנרגיה והריכוז שלו, הוא מסוגל לתרום את המיטב. ה"ינשופים" יביאו ככל הנראה לביצועים גבוהים יותר, פתרונות יצירתיים יותר ויעילות משופרת בשעות המאוחרות.

מתן אפשרות לעבוד בהתאם לקצב הטבעי תורם באופן ישיר לשביעות רצון גבוהה יותר מהעבודה ומהחיים בכלל. עובד או בן משפחה שמרגיש שגופו נלקח בחשבון, יהיה יותר מוטיבציה, מחויב ומאושר.

בעולם העבודה, היכולת לכסות טווח שעות רחב יותר היא יתרון משמעותי. צוות שכולל גם "עפרונים" וגם "ינשופים" יכול לספק מענה וזמינות לאורך שעות רבות יותר, מה שיכול להיות קריטי לתמיכת לקוחות בינלאומית או לפרויקטים הדורשים גמישות.

עבודה בניגוד לשעון הביולוגי היא מקור מתמיד לסטרס. מתן חופש פעולה בבחירת שעות העבודה מפחית את הלחץ הפסיכולוגי והפיזי, ומאפשר לאדם לתפקד לאורך זמן מבלי להישרף.

כך, אם אתם מעסיקים, או שיש לצידכם אנשים שהיום שלהם מתנהל אחרת משלכם, במקום להתייחס לנטייה להתחיל את היום מאוחר יותר כאל עצלות או חוסר אחריות, עלינו ללמוד להקשיב לגוף ולהכיר בכך ששעונים ביולוגיים שונים דורשים גישות שונות. מתן גמישות והכרה באנשים האלו, לא רק תורמים לרווחתם האישית, אלא גם יכולים להוביל לשיפור משמעותי בתפוקה, ביצירתיות ובאיכות החיים הכללית שלהם ושלכם.

קרדיט: shutterstock

 

מעסיקים? תשלבו אותם בחכמה!

ההבנה שקיימים כרונוטיפים שונים באוכלוסייה, וכי "ינשופים" מביאים את שיא תפוקתם בשעות המאוחרות יותר של היום, מובילה אותנו לשאלה פרקטית: כיצד ארגונים יכולים לאמץ גישה פרואקטיבית שתאפשר לעובדים אלו לשגשג ולתרום את המיטב? שילוב מוצלח של ינשופים בסביבת העבודה דורש גמישות, הבנה ותכנון אסטרטגי.

גמישות בשעות העבודה: האסטרטגיה המרכזית והחשובה ביותר היא מתן אפשרות לגמישות בשעות ההתחלה והסיום של יום העבודה. במקום לדרוש נוכחות פיזית או זמינות וירטואלית החל מ-8 או 9 בבוקר, אפשרו ל"ינשופים" להתחיל את יומם בשעות מאוחרות יותר, למשל ב-11:00 או 12:00, ולסיים בהתאם בשעות הערב. גמישות זו מאפשרת להם להתיישר עם השעון הביולוגי הטבעי שלהם ולהיות בשיא חדותם כשהם מתחילים לעבוד.

הגדרת ציפיות ברורות ותקשורת פתוחה: גמישות אינה אומרת חוסר סדר. חיוני להגדיר ציפיות ברורות לגבי משימות, יעדים ותאריכי יעד. תקשורת פתוחה ושקופה בין מנהלים לעובדים, ובין העובדים לבין עצמם, חשובה מאד. יש לוודא שהם מודעים לשעות שבהן נדרשת קואורדינציה עם שאר הצוות (למשל, שעות ליבה לפגישות משותפות).

התאמת משימות ואחריות: כדאי לשקול התאמת סוגי המשימות לשעות העבודה של העובדים במשמרת המאוחרת יותר. משימות הדורשות ריכוז עמוק, חשיבה יצירתית, ניתוח נתונים או פתרון בעיות מורכבות, יכולות להתבצע ביעילות רבה יותר על ידי האנשים האלו, בשעות אחר הצהריים והערב, כאשר הם בשיא יכולתם הקוגניטיבית. לעומת זאת, משימות הדורשות אינטראקציה רבה עם "עפרונים" (כמו פגישות בוקר) ידרשו תיאום.

על מנת לאפשר שיתוף פעולה ותיאום, ניתן להגדיר "שעות ליבה" קבועות ביום שבהן כל הצוות, ללא קשר לכרונוטיפ, נדרש להיות זמין. שעות אלו יכולות להיות, למשל, בין 13:00 ל-16:00, כך שגם המקדימים וגם המאחרים, יהיו נוכחים לפגישות, דיונים ותיאום צוותי.

הצלחת שילוב ה"ינשופים" תלויה רבות במנהיגות שמכירה בערך הגיוון בכרונוטיפים. מנהלים צריכים לפתח מודעות לצרכים השונים של עובדיהם, לתמוך בפתרונות גמישים ולהוות דוגמה חיובית לתרבות ארגונית מכילה ומותאמת אישית.

 

מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

WhatsApp Icon

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

Gmail Icon

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך

פוסטים אחרונים

[the_ad_group id="5684"]