מעשה בחלקיק,
חברותי ודביק,
שמצא לו שקיק
שקוף ודקיק,
שעף עם הרוח,
בעד החלון הפתוח,
ובדרך המלך שכב לו לנוח.
וכדי להשלים תברכה
החליט בשקיק להקים משפחה.
באה כלה
נעלה מהוללה
השלימה לחלקיק
את החלק הממתיק,
וביחד בשמחה
הם חלמו על משפחה.
ראשון בא בכור,
שקד שקדן
צהבהב, זהבהב
בלורית עם זקן,
ירא שמיים ולמדן
בכורניק מדוגם
ודפק:
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
ובשמחת פדיון שמחו אבא אמא. ושקדוני קפץ ונכנס פנימה.
באה אדומת שיער
ילדונת מעניינת וקראו לה תמר,
השיער היה שחור, עכשיו נצבע אדום,
הג'ינס קצת קרוע – זה הלוק של היום,
דפקה על השקיק ואמרה:
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
-אני שקד שקדן בכורניק מדוגמן, ואת מי?
-אני תמר תמרולית! אפשר להיכנס?
-בבקשה!
קפצה ונכנסה פנימה,
לאתגר המשפחה של אבא ואמא.
דק וארוך וכיפה לו סרוגה
עם תורת הרב קוק
ממרומי הגבעה
מגיע גבוה, בדרך של נס,
ולמשפחה שלנו מנסה להיכנס-
דופק על הדלת,
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
אני שקד שקדן
ואני תמר-תמרולית
ואתה מי?
-אני מאמין בקדושת האדמה
אתם חושבים אחרת, אז מה?!
גם אני שייך פה למשפחה
אפשר להיכנס? הדלת פתוחה??
בבקשה בשמחה!!
קפץ ונכנס פנימה,
לבלבול שמחת לבם של אבא ואמא.
הלכה ובאה גברת תאנה-גרגרת
גבירה מקונדרת ומגונדרת
הצניעות נשארה אי שם בסמטה אחרת
והיא דופקת ואומרת:
דפיק, דפוק דפיק! אפשר להיות חלקיק?
אני שקד-שקדן
ואני תמר-תמרולית
ואני דתילאומי.
ואת, בעצם- מי?
אני הגברת תאנה-גרגרת,
ואני לא רוצה שום משפחה אחרת!
אפשר להיכנס?
-בבקשה!
קפצה ונכנסה פנימה,
והכניסה לפלונטר את אבא ואמא…..
הלכה ובאה רעננה
שקטה וקצת שונה
עם בעיית ויסות חושי
ובכיס צמוד מטפל רגשי
נשמה אבודה שצכה חיבוקיק
ודפקה
ורצתה דווקא שם
להיות חלקיק-
דפיק, דפוק דפיק! מי שם בשקיק?
והילדים פינו לה מקום
בשמחה
(או לא)
כי ככה זה משפחה.
ואבא ואמא כל היום מתייעצים
עם פסיכולוגים, רבנים,מטפלים ויועצים
איך למטב את הגבעול והקוצים
ואיך להצליח במשימה המורכבת
של להצליח לערבב את התערובת….
ובא עגול הדור
ילדון שיגדל לגדול הדור
והשתחל פנימה מצבאות השם
חבדניק עם דגל צהוב שאת הרבי נושם
ואחת חסידית עם רגל אחת או עם שתיים
ותאומים יעקב ועשיו, שני הפכים כשתי טיפות מים
ופרופסור דגול, שיביא פרס נובל
וילד שקט שלפעמים נראה שהוא נופל, אולי נובל
וכולם באותה שקיק
כי כולם כולם חלקיק
אלוק ממעל
רכיבי משפחה שונים
שעל כולם מברכים ברכות הנהנין,
וכולם ביכורי שדה האדם
אוהבים ויקרים בכל מאודם
ואבא ואמא, אם ישכילו את הטוב לראות-
יהנו עד 120 מסלט הפירות!!
ובנימה אישית
נשאלתי השבוע, מה עניין הברכה שבירך ההלך את האילן – שכל נטיעות שיוצאים ממך יהיו כמותך.
מדהים לראות, איך בסוף לא משנה מה הילד עושה, לאן הוא הולך, מה הבחירות שלו בחיים – הוא כל הוא כל כך אוהב לומר –
"את זה למדתי ממך אמא" או "בזה אני כל כך דומה לאבא"
כי אכן- נטיעותינו שיוצאים מאיתנו, בסופו של דבר יש להם כל כך הרבה שהם אכן כמותינו.
שנזכה,
וגם לראות את האור!!!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
3 תגובות
אין מילים (למרות שלך יש, והרבה! פשוט וואו אחד גדול.
וואו
מהמם!!!
איזה מוכשרת את!
שנשכיל להבין שכולנו כאן יחד
וכדאי לחיות באהבה בכבוד ובשמחה
בלי שום פחד,
כי כך רצה ה׳ בזו העבודה של כל אחד בפרט וכולנו ביחד!
כמה צחקתי,
תודה!
מדהים! נהניתי מאוד!
ממש אמנות כתיבה!
העביר כל כך יפה את הענין של מורכבות ויחודיות ושונות, והכל בכבוד וביופי!
תודה!