מכירה את הרגע הזה בערב פסח, כשאת עומדת עם השפכטל ביד, הבית בתנופת התחדשות, ופתאום הילד מתפרק בבכי על משהו שבכל יום אחר היה עובר לידו?
אם זה קורה אצלך, דעי שאת ממש לא מדמיינת. בתקופת הפסח, אנחנו פוגשות אצל חלק מהילדים נטייה להפוך להרבה יותר "מחמירים". לא בהכרח בהלכה, אלא ברגש: יותר בכי, יותר כעס, יותר רגישות. זה כמובן לא קורה אצל כולם – יש ילדים שדווקא הפעילות התוססת של ערב פסח עושה להם טוב ונעים, והם פורחים בתוך העשייה – אבל עבור אחרים, העומס הזה מתפרש כמתח פנימי.
כמדריכה המלווה אימהות ומטפלות רגשיות, אני רואה את זה קורה בכל שנה מחדש. הילדים שבדרך כלל מסתדרים – פתאום מתקשים יותר. אלו שמחזיקים את עצמם ביומיום – פתאום מתפרקים מהר יותר. למה זה קורה? כי בפסח יש עומס של גירויים – הרעש, השינויים והתכונה הרבה בבית. מה שנראה לעיתים כקושי בציות או כביטוי התנהגותי, הוא בעצם שיקוף חיצוני לעומס רגשי ותחושתי. כאן נכנס התפקיד שלנו כעוגן – לתת להם את הביטחון שהם צריכים בתוך הסערה.
למה זה קורה דווקא עכשיו?
כי בפסח יש עומס מכל הכיוונים: הרעש, השינויים, הלחץ בבית והמתח שבאוויר. מה שנראה כמו "בעיית התנהגות", הנו בעצם עומס רגשי ותחושתי. כאן נכנס התפקיד שלנו כעוגן – לתת להם את הביטחון שהם צריכים בתוך הסערה.
המדריך הרגשי לפסח: איפה הילד שלך נמצא?
- המוצף (בכי ונצמדות): יותר מדי גירויים בבת אחת.
מה עוזר? מקום שקט קבוע, להכין מראש לכל שינוי, ולעצור רגע להרגיע יחד.
- הנמנע (לא יודע מאיפה להתחיל): המשימה נראית לו גדולה מדי.
מה עוזר? לפרק לשלבים קטנים מאוד. להתחיל יחד, שלב אחרי שלב. רשימה קצרה וסימון "וי" נותנים לו תחושת התקדמות אדירה.
- ה"מחמיר" (חייב שהכל יהיה בדיוק): פחד עמוק שמשהו לא בסדר.
מה עוזר? לא להיכנס ללופ של הסברים, אלא לתת שם ללחץ ולעבוד על המושג "מספיק טוב".
- המתנגד (ויכוחים והתפרצויות): עומס שיוצא ככעס.
מה עוזר? לא להיכנס למאבקי כוח. לדבר בשקט ולחזור לנושא רק אחרי שהכל נרגע.
סוד ה"רטוב והיבש"
לא כל הילדים עובדים אותו דבר. יש ילד שיאהב עבודה "יבשה" (לסדר, למיין, לקפל) ויש כזה שיתחבר דווקא ל"רטוב" (לשטוף, לנקות עם מים). תני לו בחירה קטנה: "חמודי, אתה רוצה לקפל או לנקות?". כשמתאימים את המשימה לילד, חצי מההתנגדות נעלמת.
עוד כמה נקודות שעושות הבדל גדול:
- התחלה קלה: להתחיל ממשהו קטן כדי לייצר הצלחה מהרגע הראשון.
- ביחד: לעבוד לידו, לא רק להפעיל מרחוק. כשיש אווירה טובה וחיוך, הוא מרגיש שייך ומצליח.
- בליל הסדר: זה ערב ארוך. תני לו תפקיד, אפשרי לו תנועה, ותנמיכי ציפיות. אם קשה – צאו רגע יחד החוצה לנשום, בלי דרמה.
וגם לך, אמא יקרה:
לא חייבים מושלם. הילד שלך צריך שמישהו יבין מה קשה לו. כמטפלת וכמדריכה המלווה גם נשות מקצוע, אני יכולה להעיד, שלפעמים, זיהוי נכון של הקושי והדרכה קצרה בזמן יכולים למנוע קושי גדול בהמשך ולשנות את כל האווירה בבית
שתזכי בפסח של חירות אמיתית,
אביגיל קולר MA. מטפלת ומכשירה מטפלות רגשיות בCBT (איטה). ובתרפיה באומנות. 0527649473. [email protected]
עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:
חלק ה' בסדרת שליטה במחשבות: מדריך למחשבות מציקות במיוחד / בת שבע אדלר
ניסוי מיוחד: "פתאום הרגשתי את סבון הכלים ושמעתי את קולות המים הזורמים" | ברכי שגב
הורים לילדי קשב? החג הזה אתם מצליחים להאיר להם עם אימון רגשי בייתי שעובד באופן מוחשי
כשהבית הופך לזר: איך ילדי קו האש מתמודדים רגשית עם הפינוי מביתם עקב המלחמה | אביטל חיים
תתכוננו לדמעות: סיפור אמיתי על אייס קפה מומס – שימיס לכם את הלב






תגובה אחת
תודה רבה אביגיל!!
נראה לי שיש לי את כל סוגי הילדים😯
ואני ובעלי מצטרפים לחגיגה…
ננסה את הטיפים.
מקווה שיעזור…