מחבר: קול כבודה

"ולפעמים דווקא האדם השקט, זה שלא עושה רעש ליד כולם, הוא שקם לפנות בוקר כדי שלך ולילדים לא יחסר כלום, שמוותר על עצמו בשביל המשפחה, שנושא על הכתפיים את כל הדאגות כדי שלך יהיה קל יותר...."

"אחרי כמה שעות חבקתי את בני בכורי מיכאלוש שלי, גור קטן, ילד שלי עם נשימות עמוקות שנרדם רק עלי, אמא שלו...."

"בעולם האמונה למדתי שהרצון העמוק של האדם קשור לשורש הנשמה שלו - יש דברים שאנחנו נמשכים אליהם בלי לדעת להסביר למה, דברים שלא תמיד נראים הכי גדולים או הכי מרשימים מבחוץ, אבל משהו בהם מרגיש נכון..."

בסופו של דבר, הבית שלנו הוא המקום הכי בטוח והכי חם שיש. עם קצת מחשבה, חיוך ואהבה, תגלו שהחופשה הכי טובה, המגבשת והנעימה ביותר הייתה ממש מתחת לאף שלכן. לכו להתארגן על זה, גם זו חוויה בפני עצמה :)

בטיפול אני פוגשת אנשים שלא באמת רואים את עצמם. הם רואים את ההשתקפות של הביקורת שקיבלו, של הפחדים שהם נושאים, של הציפיות של אחרים. הם בטוחים שזו המציאות, כשבעצם זו רק מראה ישנה שלא נוקתה שנים.

" עם כל ההכנות, קל ליפול לאותה מלכודת שכולנו מכירות. המזוודה כבר מלאה, ובכל זאת אנחנו בטוחות ששכחנו משהו. ואז, בחופשה עצמה, מגלות שיש בגדים שלא לבשנו אפילו פעם אחת, ומצד שני דווקא הפריט שחסר כדי להשלים לוק לא נמצא..."

התחום החשוב ביותר שמצריך מאיתנו טיפול עומק הינו הבית. ואין בית ללא יסודות. השורשים שלנו, הם ההורים שלנו. וכדי להמשיך ולהתפתח חובה שהשורש יהיה בריא ויציב. הדבר אינו טמון באנשים עצמם, בטיפוס או בסגנון ההורים כאנשים פרטיים, אלא בדרך שהם נתפסים אצלינו..

במהלך השנה אנחנו כל כך עסוקות בלחיות בתוך הבית, עד שהעיניים מתרגלות אליו. אנחנו מכירות כל פינה, כל ארון וכל רהיט, וכבר פחות שמות לב לאפשרויות שמסתתרות שם.

כל שנה זה מגיע בהפתעה. כאילו לא ידענו שהחופש הגדול יגיע. פתאום יש קייטנות, אטרקציות, גלידות, בריכות, "אמא, רק הפעם", ועוד קנייה קטנה שהופכת לעוד מאות שקלים. ובסוף החודש אנחנו אומרות: "החופש גמר אותנו."

"במיוחד עכשיו, בתקופת "בין הזמנים", כשהמסגרת הרגילה יוצאת לחופשה ללא תשלום, אנחנו רואים את זה בבירור: ילד בלי גבולות ברורים הוא ילד מוצף..."