החתונה של מנהיג האנרכיה ניצן יוני חיימוביץ-הררי עם ילידת ירושלים יעל גפנר היתה החתונה המדוברת ביותר בכלי התקשורת, ממש כמו חתונתם המלכותית של בני משפחת המלוכה הבריטית.
כלי תקשורת מכל העולם התקבצו לאזור מגידו, בו הוכשר שטח ענק לחתונה שנחשבה לראוותנית בכל קנה מידה. אנשי ביטחון רבים נפרסו בכל המקום, שולחנות חגיגיים עמוסים בכלים נאים, אורחים מכל רחבי העולם.
הציבור בישראל פחות אהב את החתונה הגדולה, בעיצומם של אירועים ביטחוניים, כשרוחות מלחמה מנשבות בעולם ובעת שיש, על פי דיווחים זרים, בני ערובה בעזה. גם חברי הממשלה לא שמחו להשתתף בחגיגה של מנהיג האנרכיה שתפקידו עמד בסתירה לתפקידם, אבל הם אישרו הגעה לאירוע, שנערך בהפרדה מלאה כראוי לחתונה חרדית למהדרין.
ניצן היה נרגש, אך גם קצת מודאג, הוא הכניס את האקדח שלו לכיס החליפה באופן שלא יורגש חיצונית וייחל לטוב. דבריו של נתי היו מנותקים מהמציאות, אבל הדהדו במוחו ללא הרף.
האם נתי מקנא בו?
מה פשר הדברים שכתב לו במייל נוסף:
"אתה לא חייב להקשיב, כדאי שתדע שארגון סתרים מתכנן מזימה, תשמור על ערנות ואני מציע לך שתכין מקום מסתור עבורך ועבור הכלה. יש באזור מנהרה עתיקה, תכין את השטח כדי שתוכלו להסתתר במידת הצורך, כך הם לא יוכלו לעשות לכם כלום".
ניצן חייך באותו רגע, אבל החליט ליתר ביטחון למצוא את המנהרה. כשנוכח לראות שהמנהרה אכן נמצאת במקום שציין נתי גרץ, הבין שהוא צריך לשמור על ערנות.
כעת הוא פסע לעבר החופה מפוארת, מסביב נוף מהמם, אוויר נפלא מבושם בניחוח פרחים יוקרתיים. יעל גפנר, הכלה, ישבה על כסא הכלה המפואר. ניצן חש עד כמה כלום לא מובן מאליו. הוא זכה! הוא מקים בית בישראל!
אמנם זה לא כל כך פשוט, יש לו את מארק ואבני ברקע, וגם סבתא מאטל מדברת על רצונה ליטול חלק בהנהגת המדינה, למרות זאת הוא כאן, פוסע לאיטו לצלילי מנגינה שלמד כל כך לאהוב. הוא ניגש בצעדים איטיים לכסות את הכלה.
אחר כך הוא פסע לעבר החופה וחיכה לה. באוויר נשמע רעש מוזר, רחוק, ניצן נדרך מבלי משים. הוא הביט לעבר הקהל ואז לעבר השמים. ניכר שכולם עסוקים במנגינה המרגשת, האם רק הוא שומע את הרעשים?
הפתח של המנהרה קרוב, מוסווה על ידי שטיח שהוכן מבעוד מועד ומוסתר על ידי קיר מאולתר שנבנה עבור זה. הרב עומד, הנה סבתא מאטל הנרגשת, והינה הוריו. אימו חבשה פאה עבור החתונה ואביו חובש כיפה, הם גאים בו מאוד.
"הרי את מקודשת לי", טבעת, שבירת כוס.
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".
הרעש המטריד גובר, אנשים נושאים מבט אל על מבחינים בצלחת מעופפת, כמו מתוך תמונה מלאכותית. מה קורה כאן? והנה עוד מספר צלחות מעופפות. מופע של חייזרים?
המחשבה הראשונה שמילאה אותו: נתנאל הלל גרץ צדק!
מתוך הצלחת הגדולה נחת אדם גבוה, עם בלורית אפורה ולבוש מוקפד, היישר לכיוון החופה.
"בואי איתי, יעל", אמר ניצן בבהילות והצביע לעבר הקיר הלבן המסוגנן.
הם עוברים את הקיר ויורדים היישר אל המנהרה הסודית. נכנסו פנימה וקול נקישה נשמע, מישהו סגר עליהם את הפתח. הוא החוויר והביט לעברה של יעל, היא נראתה רגועה.
"קרה משהו?" שאלה, "מה זה כל המופע הזה?"
ניצן הביט לכל הכיוונים, הם נמצאים בתוך מקום חשוך, יש לו טלפון ביד, הוא ינסה להאיר את החלל לראות מה ניתן לעשות. בחוץ נשמעו רעש ומהומה, ניצן החליט לנסות לראות מה הולך שם, אבל לא הצליח לפתוח את הדלת, היא היתה נעולה.
האם נתי נוקם בהם בדרך הזו? מה הולך כאן?
הוא יצא לכיוון מגידו באופניים, באמצע הדרך הטמין את כלי הנשק ואת הטלפון בנקודה נסתרת לאורך הדרך, וחזר לבית. הוא התיישב מול הרובוט ודיבר כמו לעצמו:
"אתה יודע, רוברטי, היום החתונה של ניצן, אני הייתי אמור להתחתן שם, במגידו. למה הזהרת אותי שניצן צריך להסתתר?"
"אתה בטח מקנא, מלכי".
"אני כבר לא מלך, רוברטי".
"בשבילי תמיד תישאר מלך".
"תודה רוברטי, אני גם מקנא וגם שמח. ניצן בחור טוב מגיע לו להתחתן ולהיות מנהיג".
"אומנם אין לי רגשות, מלכי, אבל ממה שאני מבין מה זה רגשות אני רוצה לומר לך שאתה אדם גדול באמת, זה מאוד קשה, לפרגן, בעיקר אם זה על חשבונך".
"אני יודע. זו העבודה שלנו בעולם, להתגבר על הטבע הנחות ולהיות מלכים באמת, למרות הרגשות שלפעמים לוקחים אותנו למקומות בלתי רצויים".
"אני יכול לומר לך משהו? אבל בשפת הסימנים שלנו".
נתי לקח את הדף והניח מול הפנס של רוברטי הרובוט, שסימן לו:
"אני יודע על משהו שאמור לקרות במגידו".
"תסביר, רוברטי, הרי הזהרתי את ניצן, יש משהו נוסף?"
"חשבתי שתשמח להתנקם בניצן שלקח לך את הכתר, מלכי, אבל אחרי שהסברת לי כמה חשוב להתגבר, אני רוצה להתגבר כמוך, המתכנתים שלי לא רוצים שאף אחד ידע. אני רוצה לספר לך את האמת: ניצן ויעל נעולים במנהרה, יבוא לשם אדם שיעשה ניסים, הוא יחליף את ניצן ויכבוש את כל העולם בשידור ישיר. העולם עומד להמליך את מלך המשיח".
נתי הופתע, "מי זה מלך המשיח?"
"הדמות של רינגו סמית, הוא מוצג כמשיח בתחילה".
"המשיח בהתחלה? ומי בהמשך?"
"הוא מכין את הקרקע למאורעות גדולים יותר שמתוכננים בהמשך, הוא רק ההתחלה, יש כמה אנשים בני דמותו שאמורים להחליף אותו כדי ליצור אשליה של התרחשות על-טבעית".
"יואו, מה אפשר לעשות? זו נשמעת לי תוכנית רעה מאוד, רוברטי".
"אני יכול לעשות מה שתרצה, מלכי, אני לרשותך".
"אתה יכול לבטל את התוכניות שלהם?"
"אני יכול לשבש הכל, ואתה תתקשר בינתיים למשטרה ותדווח להם שניצן והכלה שלו כלואים במנהרה".
האיש הגבוה נעמד היכן שניצן והכלה עמדו עד לפני רגע.
"שלום לכם קהל נכבד, אני מלך המשיח, החתן והכלה היו רק משל לממלכה שלי", הכריז, "באתי הנה באותות ובמופתים לגאול את העולם, ניצן הררי והכלה שלו עלו לשמים ונתנו לי את ההנהגה העולמית. הכל בידי, הכל שלי כרגע, כולכם נתיני כנציגו של הבורא עלי אדמות, מי שלא יקבל את מלכותי, ימות".
הקהל המבועת היה מרותק למחזה. מכל עבר התקרבו רובוטים, צלחות מעופפות עפו מעל ראשי האנשים והדליקו אורות לסירוגין, ציפורים שונות עפו בשמים, ויצרו מופע מרהיב, מנגינות קסומות נוגנו ברקע.
מלך המשיח?
"זו המלחמה של ה' בארמגדון", קרא האיש, "זו המלחמה של הטובים מול הרעים. אנחנו הטובים אנחנו ניצחנו, כל מי שנגדי – נחשב רע ויושמד מעל האדמה".
לרגעים, הקהל היה בטוח שמדובר בבדיחה או בהצגה, אבל הצלחות שהשמיעו קולות חזקים של כלי נשק הובילו אותם למסקנה שמדובר במופע אמיתי.
"וכעת, כולכם להשתחוות לפני, ולהכריז: ברוך בואך מלך המשיח", אמר האיש.
באותו רגע ארע דבר מוזר: הצלחת המעופפת הגדולה התקרבה לאיש שהציג עצמו כמשיח, בלעה אותו והתרחקה מהמקום, הצלחות המעופפות החלו להתרחק מהמקום אף הן, הציפורים נעלמו, הרובוטים פסקו לנוע, הטלפונים של האנשים התעוררו לחיים ונכתב עליהם, כמו בהתראת פיקוד העורף: 'התראה משיח שקר'.
החשמל קרס, תאורות החירום הבהבו ונדלקו והרמקול השמיע קול מתכתי: "מדובר במשיח שקר, הוא ביים את הכל".
למקום הוקפצו אנשי שרותי הביטחון, המנהרה נפתחה בידי נציג משטרה, ניצן ויעל יצאו משם חיוורים, אך בריאים ושלמים. החתונה הסתיימה כעבר מספר שעות, כשהנוכחים לא מפסיקים לדבר על מה שארע. כל האירוע תועד בידי כלי התקשורת, הקהל היה המום, ייקח להם זמן להירגע מההתרחשות הזו.
"עשיתי את זה נתי, שיניתי את האירוע בניגוד לקוד יצרן שלי. השתמשתי בהבנה האנושית שלך, בהתגברות האנושית שלך כדי לחולל שינוי. הצלתי בני אנוש, אני הוכחה לכך שיש לכל אחד סיכוי להיות טוב, אפילו לרובוט מתוכנת".
נתי חייך, הרובוט לא מבין ברגשות אבל הוא בחר בטוב, בזכותו, בזכות האמונה שלו – בטוב. הוא יכול להמשיך להיות קבצן, והוא יכול למצוא את המקום האמיתי שלו בעולם.
בשנים האחרונות הוא עבר מסע. פעם היה כמעט מלך, אחר כך מנהיג אנרכיה עם סמכויות כמעט בלתי מוגבלות, עם שידוך נוצץ ועתיד מבטיח, אחר כך הסתבך, והגיע לכאן, לחיים בזהות בדויה ברחוב. הוא נשאר אותו אדם, רק החליף זהויות כל העת, וזו נקודת חופש משמעותית בשבילו.
הוא מבין כעת שהוא נשאר הוא, ולא משנה אם הוא מלך או קבצן, הוא לא צריך להשיג משהו גדול או שורת הישגים גדולים, הוא צריך פשוט לבחור את בחירותיו הטובות בכל יום מחדש, ולהיות מודע לבחירות הפחות טובות שלו, כי הוא לא יכול תמיד להיות מדויק בכל מעשה ומחשבה.
עברו כבר מספר חודשים מאז היה אצל הרב ראובני, הוא יכול לנסות ללכת אליו שוב.
לכל הפרקים של הסיפור 'מסדר מלחמה'
אפילוג
הדלת של הרב ראובני היתה פתוחה למחצה, מתוכה עלו קולות דיבורים, הוא עמד במרחק מה, ממתין שהאורחים ילכו, ואז ניגש לדלת ונקש עליה. הרב ראובני פתח את הדלת, הוא לא זיהה אותו בגלל המסכה, נתי הסיר את המסכה והרב המופתע קידם אותו בברכה.
"לא ידענו מה איתך", אמר לו.
"באתי לכאן כדי לשאול את הרב לגבי השידוך עם אורית", אמר נתי, "היא אמרה שיש לה הצעה על הפרק, האם יצא מזה משהו, או שהיא מוכנה לשמוע?"
"אתה רוצה להציע אותך, נתי?" הרב חייך אליו חיוך חמים, "האמת שככל מה שידוע לי, אורית תשמח להכיר אותך, אולי תצא מזה חתונה".
אשתו של הרב הניחה על השולחן כד מים עם פרוסות לימון לצד כוסות זכוכית.
"תשתה מיץ מרענן, נתי, ותישאר אצלנו בינתיים, תספר לי מה חדש? מה אתה יודע על החתונה של המנהיג? שמעת מה קרה עם המשיח המתחזה? אומרים שמדובר בסופר רינגו סמית, הוא נלקח למקום לא ידוע על ידי הצלחת המעופפת שלו, המדינה מחפשת אותו".
"אני יכול לספר לך שיש לי רובוט גאון, בינה מלאכותית שאילפתי אותה להיות טובה ומוסרית", אמר נתי, בקולו נימת גאווה.
"לעולם לא נדע מה זה מוסר אמיתי, נתי, נצטרך ללמוד את זה עוד ועוד, עד שנגיע להבנה שה' טוב ומיטיב ורוצה שיהיה טוב לכל הנבראים כולם. איך להגיע לאותו טוב מוחלט? על ידי אמונה שאין עוד מלבדו, ועד ידי פעילות מעשית והגשמה עצמית".
נתי הנהן קלות, זה נכון, האמונה היא החיים עצמם, להאמין בטוב, ולא להאמין ברע. התורה היא טוב, המצוות הן טוב, ה' הוא טוב. מי צריך להאמין ברע?
הדלת נפתחה, אורית הופיעה, נושאת עוגה מעשה ידיה.
"ברוכה הבאה, אורית, כנסי למטבח להביא לרבנית את העוגה", אמר הרב ופנה לנתי: "אולי תפגשו כבר עכשיו?"
נתי נע על מקומו במבוכה, בגדי הקבצן שלבש לא החמיאו לו. האם כך יופיע בפניה?
"אני לא בטוח שעכשיו זה מתאים", הצביע על עצמו, "אני לא נראה טוב כל כך".
"יש כאן את הבגדים שלך, כנס להתארגן, אקרא לזלמי שיספר אותך", אמר הרב ראובני, "גם אורית תרצה ללכל להתכונן, כשרוצים להקים בית לא כדאי לחכות, יש לי תחושה טובה לגבי השידוך הזה", אמר הרב בחיוך.
כעבור שעה, כשהוא מסופר ולבוש היטב, בשיחה מול אורית, שסיפרה לו על הספרים שהיא אוהבת לקרוא, על חנות הספרים של הוריה, ועל שאיפתה להיות סופרת, שאיפה שיכולה להתגשם בקלות עם החוק לכתיבת ספר, והקשיבה למסע שלו, הבין נתי שיש לפעמים מסע שכדאי לעבור, ולו כדי לצמוח ולהיות הגרסה הטובה יותר של עצמך.
לכל הפרקים של הסיפור 'מסדר מלחמה'
שלושה חודשים אחרי
קולות זמר נשמעו בחתונה שלו, בה השתתפו אנשים רבים. גם ניצן הגיע, עם יעל אשתו. ניצן נותר מנהיג האנרכיה, בעוד הוא, נתי, עדיין מחפש את עצמו בעולם, אולי יחזור לעבור בתור עוזר של מוטי בכנסת, אולי ימצא תפקיד אחר.
מוטי ניגש אליו וחיבק אותו: "וואי וואי נתי, מה שקרה כאן במדינה, יש דברים שאתה לא יודע", לחש באוזניו, "אנחנו צריכים לדבר… היינו לפני מלחמת עולם קרובה, צביאלי עזר לי להעביר תוכן חשוב לראש הממשלה, סיפור רציני..".
נתי הביט אליו, האם הוא מתכוון לחתונה של ניצן, או שמא יש המשך למאורעות שקרו כאן לאחרונה? האם יתכן שהם נחלצו ממאורע נוסף, גדול, בחסדי שמים?
מוטי הוסיף ואמר: "אשתי שואלת אם תרצו שנעשה לכם שבע ברכות אצלי בבית? אם כן, תהיה איתי בקשר, בשמחה!"
הריקודים היו סוערים ושמחים, נתי השתלב בהם בטבעיות. הוא הרגיש מאושר, חיוך רחב נסוך היה על פניו. אדם גבוה, כהה עור, פילס דרכו בין החוגגים וניגש אליו, בידיו אחז תינוק, נתי זיהה אותו כ'דוד', התינוק הקטן.
"איזה מתוק!" הוא צבט אותו בלחי קלות.
באצילות שקטה לחץ האיש את ידו ואמר: "אני שמעתי הכל, נתי, רוצה לומר לך תודה, מבין שהיתה לך כוונה טובה, וצר לי שבגלל מה שקרה לקחו לך את ההנהגה, אתה יודע, גם למלך סלומון מירושלים לקחו את המלוכה ואחר כך היא חזרה".
נתי חייך אליו, "לא הייתי מלך מעולם, אלא אם כן אתה רוצה לומר שכל יהודי בבחינת מלך, בגלל הנשמה שלו".
"כן כן, זה נכון, זה מה שצריך לומר, אני לא מלך, אתה לא מלך או אולי כולנו מלכים", אמר לו הילו מקונן בקריצה קלה והצטרף לריקודים.
"עוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים", נשמעה שירה תוססת. זו נבואה, נבואה והבטחה שיהיה טוב, ואולי היא כבר התגשמה, בעצם זה שהם רוקדים כעת, ברחובות ירושלים? בזה שהם מאמינים בטוב.
ניצן, המנהיג החדש ניגש אליו ולחץ את ידו בעוז, הוא נראה מאושר. נתי שב בבת אחת למציאות. הוא נעמד על מקומו לרגע ארוך, בוחן את המנהיג החדש של האנרכיה. ניצן לקח ממנו את הפיקוד, הוא זה שממשיך להנהיג את האנרכיה.
אבל הוא, נתי, מאושר כעת בדרכו שלו. הוא לא צריך להיות המנהיג של האנרכיה, הוא צריך להיות המנהיג של עצמו. מנהיג אמיתי, איכותי, כזה שרק הוא יכול לבנות. הוא חיבק את ניצן ואיחל לו בהצלחה, מבחין במאבטחים סמויים סביבו.
הוא לא סיפר לו עדיין, וגם לא חושב שיספר לו בעתיד, שהוא זה ששלח את המשטרה כדי שתעזור לו לצאת החוצה, מהמנהרה, כשרינגו סמית ניסה ליצור מצג גאולה במגידו. לא סיפר לו שהוא זה שהציל אותו, שהרובוט שלו גרם לקריסה של כל הכוחות הרעים שבאו ליצור מצג שווא.
כעת, כשהם עומדים זה מול זה, ניצן הררי שבידיו מונחים עולם שלם, קסום, של עשיה ומנהיגות, בעוד הוא עדיין מחפש את דרכו, קנאה מתגנבת לליבו. הוא חש בכך. אך האם הוא רוצה את ההנהגה שוב?
אולי, כן. הוא חש קצת קנאה וקצת תסכול, אבל יש גם אור גדול שמתברר דווקא כשהוא מחליט להמשיך לחיות לצד הרגשות השליליים, ולא בתוכם. הם לא מאפיינים אותו, הרגשות, הם סך הכל אמורים לכוון אותו בדרך ועוזרים לו להתחבר לעצמו.
הוא, נתי, ימשיך לחפש את האמירה שלו בעולם, ויזכור שיש לו את עצמו – האדם שמוכן לחיות את עצמו באמת, ולבחור את הבחירות הנכונות שלו, לאהוב את מי שהוא ולהישאר נאמן לאלוקיו, ולא משנה עד כמה הוא מתמודד נפש. הוא ימשיך לחפש, ימשיך להקשיב לעצמו, ימשיך להאמין ולחפש את הטוב, ולהתרחק מהרע, בכל יום מחדש.
הדי החתונה היו סוערים, וגם מרגשים.
ברקע המוסיקה נשמעה תקיעה קלה ונעימה של שופר, אולי היה זה אחד מחבריו הקבצנים שהביא אתו את שופרו?
ואולי היה זה שופרו של משיח.
מצאת טעות בכתבה? יש תוכן שאינו ראוי ? כתבי לנו בלחיצה כאן
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
