מחבר: סיון רהב מאיר

"יעקב אבינו מברך את נכדיו, אפרים ומנשה, בניו של יוסף הצדיק שגדלו והתחנכו במצרים. הם הצליחו לשמור על זהותם היהודית גם בתוך תרבות זרה ומפתה..."

ארבע אלמנות של מלחמת "חרבות ברזל" התארסו בשבוע. תקראו שוב את המשפט הזה. הנה רצף ההודעות המרגש-משמח, שאולי לא שמנו אליו לב >>>

"נשים נהגו לבקש סליחה זו מזו ולהתפייס כמו ביום כיפור, בנות מצווה היו עורכות בת מצווה קהילתית, רווקות התכנסו יחד לתפילה, ועד היום יש עוד מנהגים רבים שמציינים חגיגה נשית יהודית...."

כמה חושך ועצב ביום הראשון של האור: 16 נרצחים בפיגוע באוסטרליה, בזמן הדלקת נר ראשון של חנוכה. מה עושים? ננסה הבוקר ללמוד מהרב אלי שלנגר הי"ד, שליח חב"ד שאירגן את האירוע ונרצח

איך התורה מגדירה הצלחה? שימו לב, כך מסופר לנו על יוסף הצדיק, שנמכר ומגיע להיות עבד במצרים >>>

נסו לקחת איתכם ליום הזה את המשפט הבא. המגנט שקיבלו בסוף השבת למזכרת, כלל ציטוט חשוב של הרב ישעיהו הבר ז"ל, מייסד הארגון:

⁠"פרשת השבוע היא 'וישלח', השמינית בספר בראשית. יעקב אבינו חוזר לארץ ישראל אחרי שנים ארוכות שבהן הקים משפחה ובנה את עם ישראל...."

"אנחנו לא 'קבצנים' של כבוד, לא צריך לבקש נדבות. מאוד מקובל לחיות בגישה שמחפשת איפה לא קיבלנו מספיק כבוד. אנחנו בעידן שבו אנשים צריכים לייקים, אישור חיצוני, לקיום שלהם..."

"וכך היא אמרה שם השבוע בטקס החגיגי, אחרי שברחובות העיר רקדו ושמחו עם ספר התורה: 'אני יכולה להגיד הערב שהנשמה שלי שמחה. זו הפעם הראשונה מאז שדני נהרג שהרגשתי שמחה אמיתית. לא האמנתי שאני אחווה את זה, אבל ככה הרגשתי פה הערב. תודה'..."

"שימו לב לבחירת המילים: וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. חכמינו מסבירים: 'כיוון שיעקב נתבשר בשורה טובה – נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת"'. לא הרגליים צעדו, אלא אחרי שיעקב קיבל מה' כוחות, שלווה וביטחון - הלב הוא שהרים את הרגליים".