קטגוריה: כור הברזל

עכשיו כשסיני וחורב קרובים לי יותר ועלבונה של תורה, זו שמבקשת אצלנו בית, ממשית לי יותר, קל לי להבין בבהירות את העמידה של כולנו שם מנגד ההר. ולמה כשאנחנו כקבוצה מקבלים במתנה ידע אינסופי על העולם זה מרגיז את כולם, אבל יהודים ששונאים אחים?

"שתי האימהות האלה משני צדדים שונים של חצי הגורן, תפסו באינסטינקט את כפות הידיים של עצמן והביאו אותן לפה, בתנועת בהלה. זה הבהיל גם אותן שהבנות הישראליות שלהן לא יודעות מה ראשי התיבות של חז"ל...."

"הבעיה היא שלאט לאט הקרשים והמחסן, הצריף הישן, משכיחים מאיתנו את המטרה, מכבים את האש, וחונקים אפילו את הגחלים. גם תפוחי האדמה לא נהיים שם רכים, כלום לא טעים...."

"ואז בא פסח, והגיעה אוקונומיקה, ועוד טיל, ועוד כוס חלב, ועוד עוגיה, ויום אחד, הגיעה הכתבה המוכנה מאתר הידיעות המכובד "בלומברג", עם מילות תודה שעשו לי הכרת תודה ודמעות לה'..."

אוסף מחשבות על תופעות חברתיות רחבות, מוזמנים להוסיף את שלכם בעניין מה קורה כאן בתנועת הקירוב של עכשיו:

רק בורא עולם יודע איך הוא החדיר בי את האומץ עם האנגלית והנושא, רק אני יודעת איפה עמדתי במשבצת במטבח כשעניתי ל-א' לבקשתה כך: "אתם עושים כתבה על הנוער החרדי הנושר? וואי זה לעוס ומשעמם, אולי תעשו כתבה על הנוער החילוני המתחזק?"

"אני לא טובה בזה, אבל אם כבר מנקים אז לנצל את הזמן בריבוע. מצאו במחקרים, כאילו שלא ידענו, שכשאת עובדת בידיים בפעולות של מיון וניקיון, במיוחד בגיהוץ, אגב, ושומעת תוכן שמעניין אותך, הוא נכנס עמוק יותר להבנה, חושים מתערבבים, וגם את מנקה בהנאה...."

"עכשיו אני די מיומנת בתגובות לאנשים, אני מעולה במחמאות. אבל הניגוב הזה? איך לומר? לא בא לי טוב. ישר דמיינתי בעלים של חברות שלי שבאים הביתה, מחליפים לקצר, ושוטפים עם הרבה מים בספונג'ה יסודית את הסלון. הו, זאת עזרה!..."

"ואז היא ענתה לי את משפט המחץ, שהפך להיות כאן לי ולחברתי לתורה נקיונית שלמה. השנה רק הבנתי כמה היא עמוקה. האישה שבאה לעזור, הסתכלה עליי וברצינות ענתה..."

"אז היא כנראה אמרה בבריטית רהוטה, "לא תודה", לדוד החילוני שלה מלונדון שהציע לה כל טוב של חומר בסיומה של המלחמה ההיא, הציע שתעבור לגור איתם כילדה בודדה ויתומה, בשכונת 'הנדון', בלונדון. היא סירבה כי היא רצתה בית יעקב..."