כמה מושגים חשובים ומתאימים לאווירת הנקיונות לפסח, אם תמצאי את עצמך מזדהה עם יותר מאחד כתבי לנו בתגובות...

כיום יותר מתמיד הילדים מבלים במוסדות החינוך שעות רבות, כמעט שוות לשהייה בבית אם לא יותר. דווקא הורים שילדיהם מאתגרים את מערכת החינוך או את הצוות החינוכי, כדאי לכם במקום לזעום ולכאוב לתת מחווה, כזו שמעבירה מסר חד וברור: "אנחנו מעריכים את העבודה שלך!" >>>

תופעה מקוממת: בבתי ספר ובגנים מעניקים לילדים צ'ופרים קטנים כאות חיובית על התנהגות טובה ולמידה נאותה בעזרת חטיפים, סוכריות גומי, אבקות סוכר מחומצות שהורסות את הלבלב ועוד מני מתיקה ומאכלים שהורסים את השיניים ואת הגוף, זה הזמן למחות על התופעה ולהוביל לשינוי מיידי!

"אני יושבת במשרד ומנסה להבין מאיפה עליי להתחיל את העבודה, אנשים מדברים אליי ואני עונה תשובות אימופלסיביות מה, חברה מהמשרד לצידי שואלת אם אני רוצה קפה ואני בלי לדבר הרבה, קמה ממקומי, שולפת כוס ומניחה אותה על השיש, ממתינה לקומקום שירתח, עוד רגע צריכה להתחיל פגישה, אני חייבת להתעורר..."

"בבוקר אני ממהרת לעבודה, החיים ממשיכים ואני חייבת לתפקד ולנהל בית ומשפחה. אבל יודעת, שהנשמה של הבת שלי נשרפת. כאובה. שבורה. היא בבית כבר 5 חודשים..."

ישועת ה' כהרף עין: לפני מספר שבועות פורסם ב'קול כבודה' מכתב של כלה שהתארסה ושבועות ספורים לפני החתונה החתן ניתק קשר ונעלם. כעת, ערב חורבנו של בית, היא פה כדי לספר את המשכו של הסיפור >>>

היא נשארה בבית, נפרדת ממנו בדמעות. הוא שב אליה על אלונקה, לאחר נס מיוחד שהתרחש עימו ועם חבריו | בואי לקרוא על התרחיש הפלאי בלב עזה והצטרפי לתפילה לרפואתם >>>

בעיקבות משפט מרגש שנפוץ בימים האחרונים ברשת, בחרה אפרת מימון ויצמן לתת הצצה קטנה רגשות הומים | נשים בצל (ואור...) המלחמה.

"מקבלים רק 30% ! אין סמינר שיש בו יותר...דודה שלי הייתה חלק מהוועדה ואני יודעת בדיוק לומר לך!" הקול הזה הילדותי הכל כך לא תמים הכה בי פתאום... | מכתב עצוב שהגיע למערכת 'קול כבודה' והקולות שלכן בתגובות למטה >>>

את המכתב הזה כתבה ברגש רב אישה יקרה שבעלה אינו נמנה על האברכים הקלאסיים בשכונה, מבעד להררי הקצפות יש לה מסר להעביר לחברות שלה, לכולנו ובעיקר לבעלה בימים של הכנה לחג מתן תורה | מכתבים למערכת