קטגוריה: הלב של אפרת ברזל

אפרת ברזל מארחת את הרבנית ברכי שילת ואת עדן גולדמן להתוועדות לרגל י"ט כסלו - מוזמנות להצטרף, להקשיב ולהנות משעתיים של רוממות נפש שלא הכרתן

הסבתא מציעה שהיא תסתכל שניה בטלפון שלה, ואני בתגובה אינסטנקטיבית מבוהלת קופצת כאילו ברוגע אגבי ואומרת לה, "לא לא, זה בטח שלא, עזבי, אני מסתדרת". מלקה את עצמי שתי שניות, כי ידעתי שאם אני אשאל אותה שאלה כזאת, היא תרצה לעזור ותחלל לי על חשבון התשובה שבת, קיויתי שלא, והיא הציעה שכן, הורדתי אותה מזה. די, זה נגמר בשלום.

אפרת ברזל משוחחת עם הילה טאובר, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת פרטית ומדריכת הורים, על בירורים אמיתיים בשידוכים, ועל השאלות הנכונות

אני מדברת על הריקמות הקטנות האלה שכולנו חוות. לא ניסים גדולים שמצריכים סיפור אישי של במה ומיקרופון למשך שעה וחצי, אני מדברת על דברים פשוטים, יומיומיים, אך כל כך נוכחים ומחזקים באמונה. מישהי שחיפשת את מספר הטלפון שלה ולא מצאת, ובדיוק היא נעמדת באותו יום אחרי הצהריים לידך במכולת בתור...

יש אנשים שכל החיים שלהם הובלו על ידי רצונותיהם של אחרים, הצורך לקבל מחמאות ואישור למעשים שלהם, הציב אותם מול בחירות שאינן תואמות את רצונם הפרטי, ומסתבר, אולי אחרי שנים ארוכות... שכל מה שהם עוברים, בכלל לא שייך להם ומשם זה רק הלך והתגלגל...

שיח מרגש ומלא עומק על ויתורים, שינויים פנימיים ועבודת המידות בין כותלי הבית ובזוגיות, שאף פעם לא ידענו עליהם, אך הם קיימים ומבקשים להפוך את הבית שלנו לחממה מוארת ונעימה | הרבנית רחל פרץ מתארחת אצל אפרת ברזל, מסבירה, מאירה ומחברת כל אחת לעבודת החיים שלה, עם אהבה

"כשכולן הלכו, חשבתי לעצמי איך לפעמים, דווקא בשמחות הגדולות, אנחנו לא מרוכזות, לא קולטות, עסוקות בשמלות, פרחים, 'איזה יופי שבאתם', ובנעליים שלנו, הלא נוחות. כמה כולנו מתקיימות בפועל, מאוספי שמחות קטנות. מרגע ועוד רגע שאנחנו בונות לעצמנו דרכם התקדמות של חיים. בימים שאחרי נשפכתי אליהם...."

מה קורה כשבאמצע החיים, מגלים שהמקצוע ממנו מתפרנסים כבר לא מתאים, או אף פעם לא היה כזה? מה עושים כשאין הכשרה מקצועית מתאימה לתחום בו נרצה לעסוק? ואיך הסביבה מקבלת את השינויים שלנו? שיח מעודד, מרגש ופותח אפיקים, לכל גיל ומקצוע

"הכל בסדר?", שאלתי. "כן, אמא", ענית, והתחלתי עם "מה נשמע ואיך אתה ואם אתה צריך משהו", וחיכית, ואז אמרת: "אמא, אני צריך חבר טלפוני". לשנייה התבלבלתי. מה חבר טלפוני? מה הולך פה? אני מוקלטת? כולם שומעים אותי? בכל זאת אני אפרת ברזל. אני ברמקול?

"וכשהייתי צריכה אתכן, חברותיי, בכסף, בתמיכה, בהקשבה, לא ידעתי, בכל אופן, לא העזתי להגיד לכן שאני צריכה שתגידו לי - הנני. את שאלת אותי אז, בלי להתבייש ובלי להתבלבל, כדי להקל עליי את הפנייה, את שאלת, 'תגידי, מה את רוצה שנפשי תהיה עבור נפשך'?"