תגית: החלק היומי

"וכך היא אמרה שם השבוע בטקס החגיגי, אחרי שברחובות העיר רקדו ושמחו עם ספר התורה: 'אני יכולה להגיד הערב שהנשמה שלי שמחה. זו הפעם הראשונה מאז שדני נהרג שהרגשתי שמחה אמיתית. לא האמנתי שאני אחווה את זה, אבל ככה הרגשתי פה הערב. תודה'..."

"שימו לב לבחירת המילים: וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו. חכמינו מסבירים: 'כיוון שיעקב נתבשר בשורה טובה – נשא לבו את רגליו ונעשה קל ללכת"'. לא הרגליים צעדו, אלא אחרי שיעקב קיבל מה' כוחות, שלווה וביטחון - הלב הוא שהרים את הרגליים".

"המילה הראשונה שיהודי אומר בכל יום היא קודם כל מילת תודה. "מוֹדה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". תודה על כך שקמתי לעוד יום, זה לא מובן מאליו. באנגלית אפשר לומר זאת כך: We thank before we think — אנחנו מודים לפני שאנחנו חושבים...."

פרשנינו מזכירים שאת ההסתכלות הזו כדאי לאמץ גם בחיינו האישיים והלאומיים. הרבה פעמים אל מול אתגר וקושי - אנחנו יכולים דווקא לקבל תפקיד

פרשת "תולדות" שנקרא בשבת הקרובה עוסקת בתולדות יצחק. בדור השני שלא מחולל דרמה אלא עובד, עומל ופשוט עושה את מה שצריך, שוב..."

"אימא שמכינה עכשיו סנדביצ'ים לילדים לבית הספר היא בשליחות, וגם חקלאי שעובד כעת בשדה. בכל מעשה קטן לאורך היום אפשר לחוש כך. כולנו נשלחנו לעולם הזה, נשמה בתוך גוף. כל אחד והשליחות המיוחדת שלו שנתן לו אלוקים, בכל נסיבות החיים...."

"פרשנינו מסבירים: רבקה יודעת שלכל התרחשות בעולם יש גם שורש רוחני, יש סיבה עמוקה יותר מהנראה לעין. היא לא רוצה רק להרגיע את המצב, היא רוצה להבין מה המשמעות של אותה 'התרוצצות' בעבורה, לדעת מה התפקיד שלה בתוך כל מה שקורה לה..."

"שואלים אותי למה אני מתגעגעת, ואני אומרת: 'מבחינתי שרק יישב שוב על הספה ולא יעשה כלום'. המסר שלי לאנשים: תעריכו את האהובים שלכם כשהם איתכם, תשמחו על עצם הנוכחות שלהם, על עצם הקשר והקיום...."

"הסיפור הקטן הזה הוא מהפכה בחשיבה שלנו. מאברהם אבינו ושרה אמנו, ועד אלינו: מה באמת שלנו, מה באמת נשאר, מה באמת נצחי...."

"מי החזן שיתפלל ויוביל כאן את תפילות הימים הנוראים?", שאל הבעל שם טוב. "שמו יעקב", אמרו לו, "הוא שליח הציבור שלנו בכל שנה". "וכיצד הוא מתפלל?", שאל הבעל שם טוב.