בפרשת השבוע יעקב אבינו נאלץ לעזוב את ביתו בפתאומיות, מפני שאחיו עשיו רודף אחריו ורוצה להרוג אותו. הוא בורח אל חרן, כשהוא עני ובודד.
אבל פרט אחד, משנה את העלילה: לפני שיעקב יוצא לדרך, יצחק אביו קורא לו. הוא מברך אותו וגם מטיל עליו שליחות: להמשיך את השושלת ולבנות את האומה הישראלית. צא לחרן, הוא אומר לו, זמנך הגיע. תמצא אישה, תקים משפחה, תנהיג, תוביל.
וכך הופך יעקב אבינו מפליט שנמלט על נפשו – לאדם שבונה לא רק את העתיד שלו, אלא של עם ישראל. הוא כבר לא "בורח מ-", אלא "הולך אל".
פרשנינו מזכירים שאת ההסתכלות הזו כדאי לאמץ גם בחיינו האישיים והלאומיים. הרבה פעמים אל מול אתגר וקושי – אנחנו יכולים דווקא לקבל תפקיד (ואולי גם לתת לבני משפחה וחברים שמתמודדים עם אתגר – תחושה של משמעות).
כשאתה מחובר לשליחות האלוקית שלך – הכל נראה אחרת.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
