לא נעים לקרוא את הפסוקים האלה. פרשת השבוע מתארת איך הדור שיצא ממצרים – מתחיל להתבלבל. חלק מהם מתלונן, מתמרמר, מתייאש, אפילו מתגעגע למצרים ומבקש לחזור לשם. לא משנה כמה ניסים וחסד מקיפים אותם, התורה מתארת גם שורה של משברים ותלונות-שווא מצידם.
למען האמת, אלה סיפורים שאולי היינו מעדיפים למחוק מהזיכרון הקולקטיבי שלנו, או לפחות "לשפץ" אותם מעט.
אבל אלוקים לא מסתיר כלום ולא מוחק את המשברים. להיפך, הוא כתב אותם בתורה הקדושה וחקק אותם בנצח.
פרשנינו מסבירים: הנפילות הן חלק מהתורה. אם הדברים האלה כתובים בפירוט – צריך ללמוד אותם, ובעיקר ללמוד לקח. להבין, בכל חטא וטעות, מה הסיבות ומה הפתרונות, כדי שנדע לא ליפול שוב.
המסר עבורנו ברור: גם בחיים שלנו יש כישלונות, השאלה היא אם להתייאש מהם או ללמוד מהם. האם נצליח להפוך אותם לתורה. למקור של כוח, לימוד וצמיחה.
גם ברמה הלאומית וגם ברמה האישית – יהי רצון שנזכה לצמוח וללמוד ממשברים.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
