תגית: סופרות חרדיות

"הם נראים שמחים במסיבה הקטנה, בלי קשר אליו. ’המסיבה לא בשבילי באמת‘, חושב איציק, ’הם בוודאי רצו לחגוג ולעשות מפגש משפחתי עליז ואני הייתי תרוץ מצוין‘. המחשבה לא נעימה לאיציק, אולם הוא ממשיך לחשוב: ’רואים שחמי אוהב יותר את אברהם צבי ואת ירמי. בוודאי הוא לא מבין איך נתקעתי לו פתאום במשפחה. הנה, אפילו הכיבוד ביום ההולדת שלי לא מתקרב לכיבוד שהגישו במסיבת סיום מסכת של יששכר..."

”יש לי שאלה לכבוד הרב“. ”כן ידידי, שאל“. ”יש לי גיס שאומר לי מילים שפוגעות בי. מה עלי לעשות?“ הרב חושב רגע, ומסמן לאיציק לבוא בעקבותיו לכיוון היציאה, מדבר איתו תוך כדי הליכה: ”קודם כל, תזכיר לעצמך שהבעיה אינה בך אלא בו, אם אתה בסדר אין סיבה שתיתן למילים לא נכונות לפגוע בך! דבר שני, ידידי הצעיר, איך אתה מתייחס לעצמך? זו השאלה האמיתית שאתה צריך לשאול את עצמך“.

לאחר רגע הוא מיישר את מבטו לנקודה עלומה בקיר ממול: ”אני אחשוב על זה, איציק. זו לא נקודה קלה, מה שהעלית פה. אני אחשוב על זה, אברר אצל מביני דבר. ואשוב אליך עם תשובה בעזרת ה‘“.

”ועזבי, את מי מעניין בכלל איך אני נראה? אני עושה ולובש מה שנוח לי, ואם זה לא מתנגש עם ההלכה, אז מה רע?“ חלי מושכת בכתפיה ואינה עונה. איציק כבר מתחרט על הדברים שאמר. הוא באמת אינו מבין, מאז נישואיו מדי הרבה שיחות מתנהלות על בגדים ומראה חיצוני...

”ברוך הבא לך, ידידנו רב איציק. אני הרב שמעון חלים. ואני מברך אותך על שהצטרפת לשיעור. ברשותכם בקצרה אסביר לך על מה אנו מדברים בשיעור הנוכחי“. ”אין צורך, הרב יכול להמשיך“, איציק חש שהוא רוצה להתגמד ולהיעלם מהכיסא.

"הבית שקידם אותו היה שקט ולא מסודר במיוחד. מסתבר שהעבודה שלו במשרד גוזלת ממנו אנרגיות רבות, והוא לא שם לב עד עתה שהבית לא מתפקד כמעט. כנראה אורך לחלי זמן לשים לב שסידור הבית, שהיה עד כה נחלתו הפרטית, די מקרטע לאחרונה...."

ירמי פוסע מספר צעדים לאחור וסומק עולה על פניו. איציק משתדל להביט לצד אחר. אם אסור להביט בפני רשע, לזה בדיוק הכוונה, הוא חושב בהתרסה. מעולם לא ידע שהוא יכול לדבר בצורה כזו, מול קהל כזה של מאזינים, ועוד לצאת מזה בשלום. ירמי מוציא אותו משיווי משקלו לגמרי.

ציפי לא שמה לב למחשבות שלה. היא ממשיכה: ”תגידי, חלי, לאיציק יש באמת הצעות עבודה? פשוט חשבתי על משהו לפני שבת. עכשיו שבת ואני לא רוצה לדבר דיבורי חול, נראה לי שיש לי הצעת עבודה מצוינת בשבילו. נדבר על זה במוצאי שבת, בסדר?“

”אתה יודע לבשל“, מזכירה חלי, ”וזה לא מובן מאליו! האוכל שלך מאוד טעים!“ ”אז אולי אוכל להיות שף!“ מציע איציק. ”לא עד כדי כך! אני לא רואה אותך מתפקד וחולש על כל הלחץ הזה של קייטרינג!“ ”נו, זה מה שאמרתי, אני לא מצליח בכלום!“

”והיא באמת מקפיצה את הפנקייק כדי להפוך אותם?“ שואל תולי בתמימות. ”לא, זה רק בשיר, מה שכן, אני כן מקפיץ אותם!“ איציק תופס את המחבת ומעיף את הפנקייק לגובה, תוך כדי שהוא מכוון את המחבת ותופס את הפנקייק ברגע הנכון.