השלמות שלי – היא לאהוב את חוסר המושלמות שבי

בס"ד

תוך כדי שיעור ההתעמלות , בין שכיבות סמיכה לסקווטים , אני שומעת את חברתי אומרת לכולנו : אתן יודעות מתי אני מרוצה ? מתי הבית נראה כמו שאני חולמת ? באיזה יום אני אומרת –וואו , כך אני רוצה שחיי יראו ?

והיא ממשיכה תוך כדי ההתעמלות  :זה קורה בערב פסח – ממתי שהגברים יוצאים לבית הכנסת עד שהם חוזרים ואנו מתחילים את ה"סדר".

פחות משעה !!

– – –

הדברים התנפצו לי מול הפרצוף , ואז הבנתי את גודל האבסורד

שנה שלמה אני יזעה עובדת מנקה ומסדרת . רודפת אחרי כביסות אבק וסירים . מנסה להגיע לאידיאל … וכל זה בשביל פחות משעה??

הכול בסדר איתי?!

ותאמינו לי שאני לא מהמגזימות . וגם אין לי קטנטנים …

אני חושבת לעתים שאנו רודפות אחר דברים שלא קיימים . אחר שלימות לא מציאותית . מצירות בדמיוננו איזו תמונה אידאלית  – אך לחלוטין סוראליסטית – שלעולם לא תתגשם

אחרי ששמעתי כשיקוף – את דבריה של חברתי , הבנתי…

אם ברצוני להגיע לשלמות , עלי סוף סוף להשלים עם כך שאינני מושלמת !

כשאחוש ואדע שאינני מושלמת – ארגיש את הצורך בהישענות על בורא עולם . כשאשען על בורא עולם  , מתוך ענווה והכרה במגבלותיי

רק אז אגיע לרוגע המיוחל ,

ורק אז אתחיל לחוש שלימות אמתית מהי

משהו צריך לקרות כאן, חייבים לשנות את התפיסה הדורס(ש)נית הזו!

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"

להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"

עוד כתבות שעשויות לעניין אותך:

בפעם הבאה בקניות כבר תחשבי פעמיים… את מגיעה לכל פינה בבית! מחזיקות לך אצבעות מהתנור ועד לטושים שהקטן אייר על הקירות…אז איך מנקים ובקלות? למה אנחנו מתנהגים אחרת בבית מלון או בנופש? "הרהורים בעקבות הנופש" חד פעמית/ מיכל בריטמן לא מתחילה משימות כי אין לך איך לסיים אותן? כל הטיפים>>>