יש הרבה מקומות, אנשים, זמנים שהם בשבילי מקור להשראה, אבל יש דקות שהן תמיד אבל תמיד יגרמו לי לחשוב, וכמעט תמיד, לחשוב את אותן מחשבות:
הרגעים האלו, שבטח כל אחת חוותה לפחות פעם בחייה, שעומדים ליד הקומקום (לא, אין לי תמי 4) והמים מבעבעים בעוצמה, האדים מתמרים לגובה הארונות שמעליהם והקומקום נראה כעומד להתפקע, בין אם שמנו לב ובין אם לא, אלו רגעים כאלו של דריכות, של מתח ברמה מסוימת. גם בגוף, אם תשימו לב רגע לתחושת הגוף אפילו, תרגישו משהו מכווץ שם, ההמתנה לרגע בו הרתיחה תגיע לקצה שלה, נלחץ את הכפתור ו- הרגיעה שבעקבות, המים ששבו אל מקומם הטבעי והשקט שמשתרר.
לו יצויר שהיינו שואלים לשלומו של הקומקום ברגעים האלו של הבעבוע, שמים לב לתחושותיו, היינו מגלים מתח, דריכות שיא, תסיסה פנימית מאיימת להתפרץ. לעומת זאת, אם היינו ממשיכים להיות נחמדים ולהתעניין בו ברגעים שלאחר הרתיחה, כנראה היינו שומעים רוגע, שלווה, סיפוק מההגעה אל היעד ועוד רגשות חיוביים שמלווים אותו ברגעים אלו.
נחזור לרגע אחד לפני השיא, השלב בו המים מבעבעים בעוצמה, נראה שאם לא נעצור בעדם, זה לא ייגמר בטוב- כך, בדיוק כך, מרגיש ילד שצובר ואוגר בתוכו חוויות, רגשות, אירועים, תרחישים ואינו מבטא אותם, ילד, שאת כאמא, עדיין לא 'לחצת לו את הכפתור' שיביא לרגיעה, לנחת ולשקט הפנימי של הילד.
לי במקרה יש קומקום שקוף בבית, אז אני יכולה לתעד כל רגע בתהליך, אבל במקרה שהקומקום אטום- אנחנו נהיה עדים רק לאדים.. רק לתסמינים החיצוניים, כך גם עם הילדים- ילד יצא לפני שמונה בבוקר מהבית וחוזר אליו מעט אחרי ארבע, אין לנו מושג אילו חוויות הוא עבר, איזה מנעד רגשות הוא הרגיש באותו יום, והוא? קומקום מלא מים שהחליף מצב צבירה מרב עומס רגשי ופנימי (ולא, הוא לא צריך לעבור חוויות מסעירות או תרחישים דרמטיים כדי להתמלא באינסוף רגשות שמבקשים למצוא את דרכם החוצה)
אם כך, מהם ה'אדים' שיעידו על סערה פנימית? ילד שמשתולל מאוד, הפרעות קשב וריכוז כאלו ואחרות, תסמינים פיזיים (הגוף מדבר את הנפש שלא מוצאת ביטוי) ועוד תופעות שאתם כהורים, תראו אותם והפוסט הזה הסביר לכם מה הגורם הפנימי לכך.
הקב"ה ברא את האדם באופן כזה שרגשות הנמצאים בתוכנו מבקשים לצאת החוצה ולקבל ביטוי, זו ההתנהלות הטבעית והבריאה, ברגע שזה קורה, שאתם יודעים לעזור לילדים שלכם לבטא את רגשותיהם באופן שוטף, כשפה בבית, ולא רק סביב חוויה ספציפית , ממילא הילדים חווים שקט פנימי, רוגע פנויים ללמידה ולהתפתחות.
חני ברים- מנחת הורים
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
