"אני לא יכול עם הרעש הזה "
"אמא זה מריח לי לא טוב, הטעם של זה חזק"
"הוא משך אותי חזק עשה לי כואב…"
הילדים האלו שהכול אצלם בעוצמה גדולה יותר, חווים את העולם בצורה חזקה יותר, לפעמים מידי חזקה. אפשר להגדיר אותם: ילדים רגישים מאד" ואפשר גם לא להגדיר בכלל, אך חשוב להיות מודעים.
"אמא, פורים זה חג של רעש ומריבות" כך מעולמו של המתוק הקטן פורים יכול להחוות, כשעבורו רעש הוא דבר בלתי נסבל.
אדר א' הוא כמו הקדמה טובה עבורם, תנו להם הזדמנות להתכונן ל"רעש" האמיתי.
להכנה יש משמעות גדולה מאוד עבור ילדים כאלו. ובכלל לילדים.
לא פעם ההתמודדות עם ויסות חושי נלווית להם גם התמודדות עם הויסות הרגשי.
הסימפטומים המוכרים של ויסות חושי-רגשי עם סף נמוך (כל דבר קטן מקפיץ) יכול להראות גם כמו "הילד שמתלונן" או זה ה"בררן באוכל", אבל למען האמת הוא פשוט רגיש יותר.
כמובן שאותם ילדים הופכים גם למבוגרים כאלו. לא משנה אם אתם המבוגרים שהיו ילדים כאלו ונשארו רגישים, או הורים לילדים כאלו רגישים, הדברים הבאים רלוונטיים עבורכם.
גם אם לכם זה נראה שונה מהנורמה, מוגזם, "מפונק", נסו להיכנס לנעלי הילד שמריח ושומע חזק יותר, דמיינו את עצמכם בתוך מפעלי אנג'ל, או כל הזמן ליד במת התזמורת בחתונה.
כך נחווה העולם החושי לאותו ילד.
אז פורים כבר אוטוטו כאן, והזיכרונות מפורים שעבר לא עושים לכם טוב בכל מה שקשור לילד או האדם הרגיש הזה, שלא יכול לסבול את הבלאגן של החג ומאויים מהרעשים הבלתי שגרתיים שלו.
אפשר גם אחרת, כעת, כדי להפוך את ההתמודדות של הרגישים לקלה יותר בפורים.
נתחיל מהשאלה איך לענות לילד רגיש? (או לעצמכם:)
התשובה לתלונות או לפחדים שיעלו בשיחה לפני החג תהיה:"אתה צודק, כנראה הרעש מאוד חזק עבורך ".
לתת מקום ותוקף להרגשה והתחושה.
איך ניתן להקל על ילדים כאלו?
להכין אותם שאולי את הרעש הם לא יאהבו אבל דברים אחרים כן, שינסו להתמקד בדבר אחד שכן יהיה להם נעים ממנו ומעניין.
חשוב לספר להם שש אנשים שמחכים ממש להמולה הזו של פורים נהנים מכל רגע, ויש כאלו שלא וגם זה בסדר. ואם מישהו עומד לידם וצועק בקול או רוקד חזק מדיי זה בטח לא כדי להציק להם. הוא פשוט ממש חווה בעוצמה את החג, וזו הדרך שלו להנות.
למדו אותם להגיד: "זה לא נעים" או להתרחק מעט ממקור הרעש ולהגיע אליכם.
שננו איתם כי לא משנה מה קורה, הם לא הולכים לבדם למקום כלשהו ללא ידיעתכם, גם אם אתם בעצמכם, קרובים למקור הבלאגן והרעש, למדו אותם לבקש מכם לצאת איתם לפינה שקטה ונינוחה יותר.
אמרו להם שבכל יום וגם בפורים, אתם פה בשבילם, ואם משהו לא נוח להם, אתם ממש תשמחו אם הם ישתפו אתכם ותוכלו לעזור להם.
והכי חשוב, הסבירו להם שהם בסדר גמור גם כשהם לא אוהבים את פורים, כי לפני הכול, פורים מיועד לשמחה שבלב, והכי חשוב שהלב שלהם יהיה רגוע ומאושר.
פורים שמח ואך טוב!
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
יואווווווו ברכה את אליפות! ב26 שנות חיי!!! לא העזתי לומר אני שונאת! את פורים…. פשוט לא מתאים לי החג הזה… אבל פשוט זה לא מסתדר ןנשמע מוזר ברור שאני מלאת שמחת חיים!! אוהבת שמחה וחגיגות
אבל- משו לא מסתדר לי השמחה עם כל השיכורים המתגלגלים שמשום מה זה ממש לא עושה לי טוב בכלל… והרעש והבלאגן והסעודה ההפוכה והריח של היינות שמתערבבים עם הריחות של כל החטיפים והדגים… והשוקולדים הנלעסים טו מאצצצצ' כל הדבר הזה!!!! לא יודעת אבל אני הרבה יותר מתחברת לחנוכה שמח עם נרות מאירים ושמחה וריח של גבינות… לפסח האצילי לסוכות …
יאוווווו כמה אני רגישה מאוד מאוד