אז חזרת הביתה, מותשת, אחרי יום ארוך במיוחד. כבר בכניסה מתחשק רק להתרסק על הספה ולהיעלם מרשימת המטלות.
אל דאגה גם במצב הזה יש דרכים לחבק את עצמך ולהימנע מטעויות קלאסיות. הנה מדריך ידידותי במיוחד, שמצדיע לעייפות שלך אבל בכל זאת נותן קווים מנחים לחזרה קצת פחות סיזיפית לשפיות.
עשי:
- בין אם זה חמש דקות בחדר שינה, דקה נשימה במרפסת או טקס אישי של הכנת תה – מגיע לך זמן לנשום לפני שאת ניגשת להכל.
-
דברי עם מישהי אהובה, פשוט אוזן קשבת: חברה, אחות, בת משפחה. אין כמו כמה מילים טובות ממישהי שמבינה.
ובכלל, דברי עם בני הבית, בקשי עזרה, עדיף עכשיו ברוגע, מאחר אחר כך בלחץ נפשי ובטונים קשים
-
בגדי בית נעימים יכולים להפוך את כל האווירה. אל תשארי עם נעליים של בחוץ, ובכלל, הכל יכול לחכות, תני לעצמך התרעננות טובה, מקלחת חמה תהפוך אותך לבריה חדשה.
-
זכרי להחמיא לעצמך כן, תני לעצמך מילה טובה על איך שצלחת את היום. גם אם בחוץ סערה, בפנים רגע של גאווה קטנה.
- תכיני לך הפתעה נעימה לסוף היום – אולי ספר טוב? אולי גלידה? משהו מפנק שירפה אותך אחרי שתסיימתי הכל, תחכי לו, זה ינסוך בך כוחות לסיים את הערב בטוב.
אל תעשי:
- כלום לא יברח. דחי את הצורך להיכנס ישירות למוד של תפעול…
- את עייפה? מותר לך להרגיש. אל תלחמי עם זה, אל תיתני לרגשות אשם להשתלט.
- אל תקבעי לך מטלות חדשות עד שאת מרגישה פיקס, ולא נורא אם ארוחת הערב תהיה קלילה יותר היום.
- אל תוותרי על 5 דקות עם כל אחד מהילדים שלך, חיבוק לקטנה, התעניינות בגדולה, בדיחה עם הילד, הרגעים האלו הם מה שנותנים כוחות לכולכם לעמוד בעומס של החיים, אז תזכירי לעצמך, לא לוותר על זה בהמשך הערב, אפילו שאולי יותר קל לך שהם יהיו עסוקים ויתנו לך קצת שקט.ותזכרי, עייפות אינה חולשה, היא רק סימן לחוזק שמתרגל מנוחה.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
