נס חנוכה יוצא דופן לחלוטין איזה דופן דופן של הפך איזה פך פך קטן איזה קטן כמה קטן מלא בשמן זית זך והנה דבר תורה צח זך טהור ומצוחצחמפרשת וישלח (הפעם באמת יצא לי חרוז ארוז בלי שהתכוונתי, האח..)
יעקב אבינו חוזר לקחת פכים קטנים. צדיקים חביב עליהם ממונם.
בפך הראשון נעשה נס פח השמן (כן כן של חניכה הוי חניכה איומטוב אשיינה אה ליכטיג) והפך השני עומד חתום מחכה שיימשח בו מלך המשיח.
מרגש נכון? לפעמים אני חושבת לי איפה הפך הזה? במרתפי הוותיקן? עמוק עמוק מתחת לאל אקצע, או שכותבים עקצא? מה שבטוח, למרות עקיצות הגויים עוד יחזור אלינו הממון, ויפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם ועד אז, עד אז נכתוב וניצור ונתפלל ת'געגוע הבלתי נשלט, זה שטמון עמוק בפנים במרתפי התקוה שלנו, מתחת לעקיצות החיים, הדבש הטהור מאשר שמנה לחמו.
ונחזיק ניירות או מסכי פלא-טרונטר מהבהבים ונאלתר מילים ונקבל בלאק על הבמה ביקואוז יו נואו בלאק איז ביוטיפול, רק לזכור שמאחרי סינוור הפנסים יושב לו קהל בחושך בחושך וצופה בנו, ככה מאחורי החושך שמציף לנו את המציאות, יושב אבא בתוך אור גנוז וצופה בנו נאבקות כמו הצפרדע שנפלה לכד חלב. עד שתצא גבינה. אולי קוטג'. 9 אחוז… 100 אחוז אחוזה בך.
והצפרדע שהיא ציפור דעה תקרקר ותכרכר באהבה כמו דוד המלך המפזז. מה עושות מילים אמיתיות מעוררות את כל ההוויה
בקרטוב וצח וזך ובעיקר שיהיה לכולנו מרוכך האין כך?
ב"פרק שירה" הצפרדע משבחת את בורא העולם על ידי קריאה לשיר את שמו יתברך, על ידי "מילוי שליחותה" גם כשהיא נאכלת על ידי יצורים אחרים.
היא מייצגת "צפור דעת" שמקיימת את רצון ה' במסירות נפש, ומכריזה בשירתה על "שירות ותשבחות" לבורא, על גילוי שמו בעולם ועל תקווה בבורא, כפי שצוין ב -"קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך".
השירה שלה מייצגת את מילוי תפקידה בכל רגע נתון, ובכך ממלאה את רצון ה' ללא חשבונות אישיים.
שירה ותשבחות: הצפרדע מכריזה בשירתה על רצון להרבות בגילוי שמו יתברך.
מסירות נפש: היא מייצגת את הרצון למלא את שליחותו של ה' במסירות נפש, גם אם זה כרוך בהקרבה עצמית.
תקווה בבורא: הצפרדע משמיעה את שירתה כדי להביע תקווה בבורא, כפי שמתבטא באמרה "קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך".
שליחות: "שירה" מורכבת מ"שר י-ה", ולכן כל נברא שמשלים את תפקידו, שר "שירה" לבוראו.
זה הAi… והיי, אי אם ג'ואיש איי נו איט לונג טיים אגו.
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
