יהודית הלפרן – פרסומאית, כותבת תוכן ומנהלת מכון "שפיץ"- מרחב התפתחות אישית ומקצועית לנשים ונערות כותבות.
הבריף היה פשוט מאוד: "תכתבי לנו טור מצחיק". כזה שיעלה חיוך על פניהן התשושות והמטושטשות של נשות ישראל שמתזזות בלוליינות בין צלופן לכובע ליצן, איבוק ארונות עליונים לפסח להדבקת פונפונים לתחפושת בלתי נשכחת.
מהבוקר אני לוחצת עליו. על כפתור המצחיק. לוחצת שוב ושוב, לחצתי כבר כ"כ חזק שאני חושבת ששברתי אותו ולכן הוא לא עובד.
נו, תצחיקי כבר, זה הרי בא לך כ"כ בקלות! מה את אוהבת יותר בעולם מאשר הילדים שלך ולירות על המקלדת שורות ציניות ומושחזות היטב? את הרי שנים אוספת באדיקות תובנות מהיום הזה, הכי מטורלל בשנה, ומחכה לרגע בו תחלקי אותן עם העולם. בשביל מה עברת לגור במרכז רבי עקיבא אם לא בשביל להפוך ליכנע על פי כל הסטריאוטיפים ולהיות במוקד הענינים שיהפוך אותך לקו נייעס מהלך? להרגיש את פורים צווח לך בתוך עור התוף מתוך רמקול רחוב בדיוק כשסיימת סשן השכבה או להעניק ברוחב לב מטבעות של עשרת אגורות לכל בחורי החמד שדופקים על הדלת. מעניין אם אחרי שהבחורים האלו יתחתנו ויהפכו להורים בעצמם, הם יבואו לדפוק שוב ולבקש סליחה על שהעירו את כל הילדים בכל בתי ישראל.
ומשלוחי המנות? אחחח דורות על דורות של בדיחות לא יסכמו את בקבוקי השוקו, מוקה ווניל שמתחלפים כמו קרוסלה בין כל השכנים, ואני בכלל תמיד חשבתי שתנובה לקחו חסות על שבועות ולא על פורים. והשכנה הזו שתמיד נותנת קופסת שימורים של טונה וופלים לימון בשקית של יש חסד, רק חסרה מדבקה של "מוצרים פגי תוקף שנמסרו לחסדי נעמי". לא מצחיק אותך? צודקת. זה עצוב. במיוחד אחרי שטרחת לגלגל לה מגולגולות תמרים ולארוז כל מגולגלת בסרט אדום.
אז לנושא הבא: תחפושות! אויי זה כ"כ מצחיק לראות ילדה קטנה נאבקת בעגלת גלידה על גלגלים, יותר גדולה ממנה, כדי להגשים לאמא שלה חלום. צודקת, זה בכלל לא מצחיק. אני כבר לא יודעת אם מה שנוזל לה על הפנים זה גלידה אמיתית ליתר המחשה או זיעה מעורבת בדמעות.
פותחת את המחשב בייאוש. אולי משם תבוא לי ישועה. ביפ. מייל נכנס. הסחת דעת נהדרת. גדול הנכדים בהודעה מנוסחת היטב: "מי שלא רוצה להיות מובך בהלוויה של סבתא, כדאי שיגיע מידי פעם לבקר ואולי גם יגיד פרק תהילים בזמן שהיא עוברת ניתוח".
סבתא עוברת ניתוח, לא ביקרת את סבתא כבר חודשיים. ממש מצחיק. אבל תודי שהמייל יצירתי. עמישראל אוהב הומור שחור שכזה. צריך לומר תהילים. סבתא עוברת ניתוח. הוא אפילו לא כתב איזה. המצב לא מצחיק בכלל. גם כן דרך לעדכן. זה באמת לא זמן להומור. הדד ליין יחכה, גם העורכת.
הניתוח עובר בהצלחה. מסתבר שזה היה צנתור. כמעט רציתי להגיב במייל חוזר: "למה לכתוב ככה? אין לך לב?" אבל אז במחשבה שניה משחקי לשון על לבבות פחות מתאימים בזמן שסבתא עוברת אירוע לבבי. כפתור ה"מצחיק" ממשיך להציק אבל הגיעה כבר שעת ערב וזו הסחת דעת מוצדקת ומנומקת היטב. במיוחד בשביל אמא שהחליטה לחמם אורז מאתמול, לזלף קצת קטשופ ולמחזר ארוחת ערב היישר ממעמקי המקרר. יופי יהודית. אורז ביום כזה זה רעיון נהדר! רק לא יכולת להיערך לאירוע, להתפתות סופסוף לאיזה אושיה נוצצת ולהזמין טינקו לפני כן? מי בדיוק אמור לאסוף את הגרגרים הדביקים ומרוחי האדום האלו מהרצפה, מהספה ומהאוזן של בייבית. איך למען ה' הוא הגיע לשם? זה דווקא יכל היה להיות מצחיק, אם זה היה קורה בבית של מישהי אחרת.
המיני מתבגרת חוזרת הביתה מחזרות למסיבת פורים. מיני מתבגרת היא מתבגרת בגילאי 10 עד 14. אח"כ היא כבר הופכת למתבגרת כבדה. היא סמוקה מכעס וכמעט יוצא לה עשן מהאזניים: "בית הספר הוציא גזירה חדשה. יש לבוא למסיבת פורים עם חולצות מכופתרות בלבד". המיני מתבגרת מתחפשת למאלפת דולפינים. מה שאומר לבוש כולל של בגד ים צנוע, ודולפינים מפלסטיק תוצרת עלי אקספרס מטפסים לה על האוזן, על הכתפיים ושזורים לה בין השערות בבובו האסוף. במחשבה שניה, אני גם חושבת שעדיף לבוא לבית הספר בחולצה המכופרת מאשר בבגד ים, צנוע ככל שיהיה. אנחנו הופכים את התחפושת לפקידת קבלה באתר לאימון דולפינים. ככה נוכל להשאיר את הדולפינים שזורים בשיער ומטפסים על הכתפיים ובד בבד לשמור על לבוש מוקפד הכולל חולצה מכופתרת, כיאה לבת בית יעקב. אחרי טקס הדמעות, הילדה מוכנה לקבל את רוע הגזירה, בתנאי שתקבל תג שם מעוצב היטב ושולחן קטן מלא פרוספקים שילך איתה לכל מקום. זה לא המנהלת אמורה לתת לה פיצוי? איך זה קשור אלי? עכשיו צריך להכין שולחן קטן על גלגלים, ופרוספקטים ותג שם. הערב שלי הלך. נס שזה מצחיק כשזה קורה אצל מישהו אחר. ערב פורים עייף ושמח גם לכן.
—-
יש לך כשרון כתיבה שיושב במגירה?
יצא לך לקרוא טור, סיפור או שיר ולחשוב: "יכולתי לעשות את זה טוב יותר אם רק היו לי כלים/ הזדמנות/ קשרים/ אפס תירוצים?"
מזמינה אותך להוריד את מדריך הכתיבה החינמי שלי ולהתחיל להוציא את כל המילים היפות שאת שומרת במגירה, אל אוויר העולם.
כאן מורידים את המדריך :
https://click.smoove.io/lk0yb981tzbqjr5te91hrejnetgje7kgny7g76bfg4y9bijnnxey4n8skmd8gdhn.ashx
רוצה להתייעץ על תהליך ליווי להגשמת חלום הכתיבה שלך?
כאן כותבים לי וקובעים פגישה טלפונית על כוס קפה מפנק:) [email protected]
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
