מעניין לראות איך מול סערה חיצונית, כמו זו שמדברים עליה עכשיו, כל משפחה מגיבה בצורה אחרת.
יש מי שמתכוננים אליה כאילו סוף העולם בפתח, אחרים מזלזלים ואומרים “יהיה בסדר”, ויש מי שפשוט ממשיכים כרגיל.
אבל האמת החשובה היא לא הסערה בחוץ, אלא מה שהיא מספרת לנו על הסערות שבתוך הבית.
מודל הוויסות המשותף (Co-Regulation) אומר כי הילדים לומדים איך לווסת את עצמם דרך האופן שבו אנחנו מווסתים את עצמנו לידם.
התגובה שלנו היא “האקלים הרגשי” שהם נושמים.
💨 כשאנחנו נערכים יתר על המידה
כשהורה נכנס ל-Survival Mode – בודק, מזהיר, מתריע, אוסף את כולם כאילו יגיע צונאמי.
זה נראה כמו אחריות, אך לעיתים זו תגובה של חרדה שמפעילה היפר־וויסות. במקרים מסוימים זו בעצם חרדה שמקדימה את המציאות ומשדרת לילדים: “העולם מסוכן, ואתה לא תצליח לבד”
💨 כשאנחנו מזלזלים מראש
“עזוב, שטויות, סתם עושים רעש… לא צריך להתייחס, זה סה"כ גשם”.
מאחורי הזלזול מסתתרת לא פעם עייפות, עומס או חוסר מקום לעוד אי־ודאות.
אבל כשאנחנו מבטלים הילדים לומדים שמה שהם מרגישים אולי “מוגזם”, או שלא כדאי לסמוך על התחושות שלהם.
💨 כשאנחנו אדישים או עסוקים מידי
יש סערות שלא רואים בעיניים, בבית או אצל הילדים, כי אנחנו עסוקים, עייפים, או פשוט רגילים.
אבל דווקא שם יש צורך בהקשבה, גם אם קצרה: “אני פה. אני רואה. זה חשוב”.
ומה כן אפשר לעשות כהורים?
1. לשלב בין היערכות לבין רוגע
לא להגזים ולא להתעלם. להראות שיש מציאות ויש יכולת להתמודד איתה.
2. לתת שם לרגשות
אם הילד מודאג, סקרן או שמח שסופה מגיעה- הכול נורמלי ותקין. הרגש הוא לא הבעיה. הוא התמרור.
אפשר לומר: “אתה קצת חושש? זה טבעי. גם אני מרגיש מתח לפעמים.”
שיום רגשות הוא חלק מעקרון הליבה של Co-Regulation. רגש נרגע כשהוא מקבל שם ופוגש מבוגר רגוע דרך מודלינג רגוע אך לא מנותק.
3. לא לפחד להודות שגם לנו יש סערות
זה לא מחליש אתנו, זה מלמד אותם שהחיים הם גל-גל, ושגם כשיש רוח, אפשר לעמוד מולה.
4. להפוך את הסערה להזדמנות למשמעות
כמו שמכינים את הבית לפני מזג אוויר קיצוני, יש רגעים שבהם צריך “לארגן מחדש” גם את האקלים בבית: עוד חיבוק, עוד משפט של ביטחון, עוד שיחה קטנה שמסדרת את העניינים.
הוויסות המשותף שאנחנו יוצרים הוא זה שמחזיק את הילדים שלנו בתוך כל מזג אוויר.
כי בסופו של דבר הסערה החיצונית היא רק תזכורת. מה באמת משפיע על הילדים לא מגיע מהשמים, אלא מהלב שאנחנו מביאים הביתה.
אנחנו הרוח שנכנסת, ואנחנו גם העוגן שמחזיק.
מאחל לכולנו מזג אוויר נעים בפנים, גם כשהחוץ קצת רועש. 🌧️
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
