אז כן, אחרי תקופה ארוכה חוזרים לשגרה
וזה ככה, פתאום מאפס למאה, בבום!
שגרה ומסגרת זה דבר טוב לתפקודי הקשב, כשיש משהו קבוע, רציף ומתוכנן המוח מחווט לתפקד טוב יותר.
אבל המעבר הפתאומי הזה יכול להיות טריגר אצל ילדי קשב.
ילדי קשב ומעברים זו סוגיה, זה לא רק ענין טכני זה אתגר נוירולוגי שמצריך גיוס של תפקודים ניהוליים שכידוע לקוי אצל ילדי קשב.
אז איך נוכל לעזור להם לצלוח את המעבר החד לשגרה?
דברו על זה – דברו על החזרה לשגרה, אל תשימו להם את המילים בפה, יש ילדים ששמחים לחזור ויש ילדים שזה מציף עבורם.
שאלון אותם, איך זה מרגיש לך החזרה לשגרה?
מה צריך לקרות כדי שיהיה לך קל יותר, שמח יותר לחזור?
ארגנו יחד את התיק – סדרו יחד את הציוד הלימודי, עברו על המערכת, תזכרו אותם בסדר יום בבית הספר, בזמני השיעור וההפסקות.
גם אם זה קשה, הקפידו להגיע למסגרת בזמן ולא באיחור, ילד קשב שנוחת לכיתה ומפסיד את תחילת השיח עם המורה עלול לבזבז זמן יקר ואנרגיה על מנת להשתלב כראוי.
הזכירו להם את חוזקותיהם, זה הדלק שלהם !!!
השאירו להם פתק קטן כמה שאתם גאים בהם , ציינו חוזקות שראיתם בהם במהלך התקופה והשהות הממושכת בבית, אם אפשר ומתאים שתפו גם את הצוות החינוכי במכתב נחת מהבית.
ציידו אותם במשהו חדש, זה נותן להם ריגוש ודרייב להתחלה חדשה
שיהיה לנו קיץ בריא ושגרה ברוכה ושלווה🙏
להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של "קול כבודה"
להצטרפות לניוזלטר של "קול כבודה"
תגובה אחת
ילדי הצפון להם אין שיגרה וגם לתושבי הצפון אין שיגרה